מתכנתים אוהבים לקטר על כל דבר שמפריע לנו לשבת לתכנת כל היום: פגישות, תקלות פרודקשן, אנשי פרודקט שמשנים את דעתם מעכשיו לעכשיו. אנחנו אומרים שכל הסחת דעת כזאת יכולה להחזיר אותנו גם חצי שעה אחורה בעבודה, ויש שיגידו שאפילו שאלה של כמה שניות יכולה לעלות להם בדקות ארוכות של מחשבה עד שמוצאים מחדש את הקשב.

וכמו שיש הסחת דעת ביום תכנות יש גם הסחות דעת יותר גדולות בקריירה:

1. עלות שקועה - העובדה שכבר למדתי 10 שנים Java גורמת לי להעדיף משרת מתכנת Java מאשר עבודה אחרת, למרות שהעבודה האחרת אולי יותר משתלמת כלכלית לטווח הרחוק. כל פרויקט חדש שאני לוקח בטכנולוגיה הישנה רק הופך את המעבר לטכנולוגיה החדשה ליותר קשה.

2. הסתכלות על הטווח הקצר - העובדה שעכשיו יש לי הזדמנות לקחת פרויקט X לא אומרת שהפרויקט הזה בריא בשבילי; היא רק אומרת שלקוח מסוים עם פרויקט X עכשיו מצא אותי. הפרויקט הזה יכול לחסום לי הזדמנות ולעכב את הצמיחה שלי בחודשים ארוכים.

3. פחד - האם תהיה לי עבודה בטכנולוגיה החדשה? האם אי פעם אצליח להיות טוב ב"למידת מכונה" כמו שאני טוב ב Java? האם Swift זה לא עוד טרנד חולף שעוד שנתיים יעלם? עדיף כבר להמשיך במה שאני עושה היום.

4. "מה אתה מקטר, החיים שלך דבש" - כלוב הזהב של עבודה בהייטק בנוי כדי להסיח את הדעת מהשינויים המהותיים שקורים בשוק העבודה ומההזדמנויות החדשות שנפתחות. גם אם החיים נראים דבש למישהו שמסתכל מבחוץ, רק אתם יודעים מה אתם מרגישים באמת. שיגרה היא גם סוג של הסחת דעת שמפריעה להגיע לחיים שאתם רוצים.

לבנות קריירה מוצלחת זה גם ככה קשה. כשאתם מזהים שלא מצליחים להתקדם שווה להתאמץ להסתכל מה מסיח אתכם מהמטרה ולצמצם הסחות דעת. העלות שלהן הרבה יותר גבוהה ממה שנדמה.