דרך אחת להסתכל על זמן היא בתור אילוץ - ביממה יש 24 שעות, תורידו 6 לשינה ומה שנשאר זה ה"תקציב" שלכם, ועכשיו צריך להחליט במה להשקיע אותו. "לא היה לי זמן" ו"לא הספקתי" הן תוצאות הגיוניות לנקודת המבט הזאת, בדיוק כמו שאם אני יוצא עם תקציב לסופר יהיו דברים שלא אקנה כי הם חורגים מהסכום שתכננתי להוציא.

דרך יותר מעניינת להסתכל על זמן היא בתור תוצאה - תוצאה של סדרי העדיפויות שלי בחיים. בגישה זו אני רושם מה עשיתי היום (ממש מסודר לפי שעות) ומנסה להבין מתוך הדברים שעשיתי מהם סדרי העדיפויות האמיתיים שלי. בגישה כזאת "לא הספקתי" מוחלף ב"זה כנראה לא היה מספיק גבוה בסדר העדיפויות שלי".

למרות ששתי הגישות מתארות את אותו אירוע (איך ביליתי את היום), אני אוהב את הגישה השניה יותר - כי היא פותחת דלת לשינוי. קשה מאוד להשיג עוד זמן. הרבה יותר קל לשנות סדרי עדיפויות.