בעידן ה npm והפיתרונות האינסופיים הנטיה של מתכנתים רבים היא להגיד "מישהו כבר בטח בנה את זה" פחות או יותר על כל בעיה שנתקלים בה, במטרה לחסוך זמן ולבנות על הצלחה של אחרים. אבל מה קורה כשהניסיון להתבסס על עבודה של אחרים דווקא מבזבז לנו זמן? ומתי אנחנו עוצרים להתלבט אם כדאי לבנות לבד?

יש שתי סיבות מרכזיות לשימוש בפיתרון קיים-

1. שימוש בקוד קיים הופך את המערכת שלי לסטנדרטית יותר וכך קל יותר לגייס מתכנתים נוספים ולהם קל יותר להיכנס מהר לעניינים. אחד מקלפי המכירה המרכזיים של ריילס כשהיא רק יצאה היה הבלאגן ששרר בעולם ה PHP באותה תקופה, והטענה שאצלנו בריילס כל הפרויקטים מגיעים באותו מבנה תיקיות ומתכנתים יוכלו בקלות לעבור בין פרויקטים. היום ברור לגמרי שיותר קל לי לגייס מתכנתת לפרויקט ריאקט מאשר מתכנתת לפרויקט שישתמש ב Framework שאני המצאתי. המגויסת הטריה יודעת שעם טכנולוגיה שהיא מכירה היא תוכל להתחיל להיות פרודוקטיבית הרבה יותר מהר, ושעבודה בריאקט תתן לה ניסיון בעל ערך לקראת העבודה הבאה.

2. שימוש בקוד קיים מאפשר לי לחסוך זמן פיתוח באמצעות בניה על עבודה של אחרים. דוגמה טובה היא מה שהיה עולם פיתוח הווב בימים של jQuery, כשהיינו צריכים להתאים אתרים למספר דפדפנים והיו אינסוף טריקים שהיית צריך לכתוב כדי שדברים יעבדו טוב בכל מקום. ספריה כמו jQuery נתנה ממשק אחיד שעובד בכל מקום, וכך חסכה למכתנתים עבודה.

אבל גם לבניית פיתרון לבד יש יתרונות, לדוגמה:

1. מתכנתים שבונים פיתרון לבד מבינים טוב יותר את הבעיות, ובעתיד הידע הזה יעזור לנו לבחור פיתרון מוכן טוב יותר או להתאים פיתרון מדף לצרכים שלנו.

2. פיתרון שבנינו לבד יהיה מדויק וחסכוני יותר בהשוואה לפיתרון מדף. הפיתרון שלנו צריך לפתור רק את הבעיה שלנו, בעוד שפיתרון מדף פותר עוד המון בעיות שאולי לא רלוונטיות אלינו.

3. פיתרון שבנינו לבד מושפע רק מהפוליטיקה הפנימית שלנו, ולא מאינטרסים של אחרים.

4. בדרך כלל יהיה לי יותר קל לתקן באגים או להוסיף פיצ'רים לפיתרון שאני כתבתי, מאשר להתאים התנהגות של פיתרון חיצוני שאין לי שליטה על הקוד שלו.

בסוף השיקול האם לבנות לבד או לקחת פיתרון מוכן צריך להיות שיקול מקצועי ותלוי מצב. אם אתם מוצאים את עצמכם תמיד בוחרים בגישה אחת או בשניה, שווה לנסות לגוון כדי לראות איך זה מרגיש, ולאט לאט למצוא את נקודת האיזון שתתאים למוצר שלכם.