לפעמים אנחנו יושבים מול בעיה ולא בטוחים מספיק לגבי הטכנולוגיה או הפרטים הטכניים שלה. במצבים כאלה אנחנו עשויים להגיד משהו כמו "בואו ננסה ונראה מה יקרה".

בתיאוריה אין בזה שום סיכון...

במציאות, אם כבר החלטנו לנסות משהו קשה לנו להודות בכישלון, ואם דברים יסתבכו יש סיכוי לא רע שנבזבז על זה יותר זמן ממה שתכננו בהתחלה לפני שנוותר. וזה עדיין התרחיש הטוב.

בתרחיש היותר גרוע הניסוי הצליח, ואז יש לנו בעיה חדשה - האם להשתמש בדבר שבנינו, למרות שהתחלנו לבנות אותו בלי הבנה מלאה של הטכנולוגיה ואולי יש בו בעיות שאנחנו עדיין לא מודעים אליהן.

במקום זה עדיף לתחום את הניסוי ולהפריד בינו לבין עבודה אמיתית. "זה ייקח לי שבוע ללמוד לעומק את הכלי, ואז עוד יומיים לבנות פיתרון" זו גישה הרבה יותר בריאה. את השבוע נחלק לבלוקים של יומיים, וכל תחילת בלוק נתחיל את הפרויקט מחדש בגישה קצת אחרת. בבלוק האחרון כבר נהיה מספיק מיומנים כדי לבנות את הקוד נכון מהשורה הראשונה.