לכל מערכת שנרצה לבנות יש את הדרך הטכנית המהירה והטובה להגיע אליה. ויש אינסוף מעקפים יפים ומוצלחים שאפשר לבנות, שאולי יתנו לנו לראות נוף יפה אבל לא יקצרו את זמן הנסיעה.

אני יכול לפתח תשתית בדיקות יחידה מטורפת למערכת שכוללת מעט לוגיקה והרבה קריאות למערכות חיצוניות. אני אכתוב אינסוף Mock-ים לאינסוף סריביסים חיצוניים, ובסוף כל התשתית היפה והבדיקות לא יגלו אף באג.

אני יכול לבנות Design System חדש מאפס רק בשביל שיהיה ממשק יפה לאיזה כלי פנימי שאני כותב, אבל תכל'ס גם עם antd הייתי מקבל בדיוק את אותו פידבק מהלקוחות.

הבעיה עם עבודה יפה בכיוון הלא נכון היא שלמערכת אחרת ובקונטקסט אחר העבודה הזאת כן חשובה: אותם Mock-ים שהיום לא מזהים אף באג, היו יכולים להציל חיים במערכת שכוללת הרבה לוגיקה וסרביסים חיצוניים פשוטים. עיצוב רכיבי UI מאפס עשוי להיות הדרך היחידה לעבוד עם מעצבים מסוימים בלי להשתגע.

המשחק הוא התאמה - לבנות פיתרון יפה שלוקח בחשבון את הבעיה ומביא תוצאות.