"ואתה באמת אוהב את העבודה" הוא שאל, "כי אני לא ממש. כלומר הכסף טוב והכל והתנאים סבירים, אבל אתה לא מוצא את זה קצת משעמם?"

ואפשר לסיים פה. אפשר להחליט שנשארים בעבודה כי התנאים טובים והכסף נחמד, אפשר לצאת לחופשה קצרה כשמפטרים אותך ואז אחרי כמה חודשים למצוא עבודה חדשה ושוב להרגיש כמו בבית ספר כשנגמר החופש הגדול, כשאתה שמח לכמה ימים על ההתחלה החדשה אבל יודע שתכף השיעמום יתקוף שוב.

אבל יש גם דרך אחרת.

הדרך האחרת מקבלת את זה שהיום אתה לא נהנה מתכנות, ושבעצם אף אחד לא נולד עם מקלדת ביד, גם אלה שהיום די נהנים מהמקצוע. אפשר לשים לב שיש עוד הרבה דברים שפעם אולי לא נהנית מהם אבל היום הם חלק טוב וחשוב מהחיים שלך - אם זה ספורט, קפה, סגנון מוזיקה מסוים, סוג ספרות מסוים או אינסוף טעמים שרכשת לאורך החיים.

גם די ברור למה קשה להתחיל לאהוב תכנות רק דרך עבודה בזה. העבודה מביאה איתה הרבה מטענים שבכלל לא קשורים להנאה - מטענים כמו כסף, זיכרונות ילדות, תחושת משמעות ומחויבות. עבודה קשורה ללעשות דברים כי צריך לעשות אותם בלי קשר למה אני רוצה. הדרך האחרת תקבל את זה שלהמשיך לעבוד בתכנות בלי להנות מזה לא הולך ליצור התאהבות במקצוע.

אז מה כן אפשר לעשות?

צעד ראשון הוא להחליט שזה חשוב. וזה לא מובן מאליו. הרבה חברים שלי שמתוסכלים מהעבודה כמתכנתים מעדיפים לחלום שיום אחד יצאו לפנסיה מוקדמת בגלל אקזיט, או יעשו הסבה מקצועית לתחום אחר לגמרי. שווה לשים לב שאם זה המצב שלכם, עדיין יהיה לכם יותר משתלם קודם להתאהב בתכנות ואז לעשות את ההסבה המקצועית ממקום של שלווה ושמחה, במקום להמשיך לצבור תסכולים ולעזוב בפתאומיות כשכבר לא יכולים יותר.

והצעד השני יהיה להתחיל לחקור, מחוץ לעבודה, בזמן שלכם, מה מעניין אתכם - אם זה לכתוב מוצר לבד, אם זה לפתור חידות תכנות, אם זה ללמוד דרך קורס על תחום חדש לגמרי שרק שמעתם עליו. המפתח הוא לקחת את הזמן ולחפש בלי להכריח.

הבחירה להתאהב בתכנות היא לא נקודה בודדת בזמן ובום זה קורה. אבל בעוד שדברים כמו ספורט מקבלים הרבה חיזוקים חיוביים מהסביבה, נראה שבתכנות "המטרה" העליונה היא להשיג עבודה נחשקת במשכורת טובה, "להיכנס להייטק". אבל כשאנחנו מסתכלים על הצלחה לטווח ארוך, ויותר חשוב על אושר, אז ברור שלהתקבל לעבודה זה לא מספיק. לרבים מאיתנו אחרי הכניסה העבודה רק מתחילה.