לא שווה את המאמץ
יש שלוש נקודות בפרויקט בהן אפשר לקבל את התחושה שהפרויקט "לא שווה את המאמץ": בהתחלה, באמצע ובסוף.
אם לפני הפרויקט הרגשת שהפרויקט לא שווה את המאמץ, אז אפשר לעצור פה. כנראה שהפרויקט לא יתקדם.
אם בסוף הפרויקט הרגשת שהפרויקט לא היה שווה את המאמץ, זה גם מבאס אבל לא סוף העולם. פעם הבאה נלמד לשים יותר לב לסימנים ואני בטוח שבהסתכלות אחורה כן היו דברים טובים שקיבלת מהעבודה הזאת, גם אם בדיעבד אולי אפשר היה לנצל את הזמן טוב יותר.
אבל, אם באמצע הפרויקט תוקפת אותך ההרגשה שהפרויקט לא שווה את המאמץ זאת כבר בעיה אמיתית. ההרגשה הזאת יכולה להוריד מוטיבציה ולא לאפשר לך לסיים פרויקט שאולי דווקא כן שווה את המאמץ, בלי שום הצדקה.
ניקח לדוגמה לימוד פייתון ונניח שהחלטת ללמוד פייתון כדי לכתוב משחק טטריס. החלום שלך זה ללכת עם הטטריס מותקן על מחשב נייד למסיבות ולהראות לכולם כמה כיף לשחק בטטריס שכתבת בעצמך, וגם להכניס כל מיני צ'יטים כדי שכשאנשים יתפתו לשחק אתך במסיבה הם תמיד יפסידו ברגע האחרון. נו, זה החלום.
אחרי בירור ברשת גילית שיש סיכוי טוב שהטטריס יהיה מוכן תוך חודשיים של לימוד ועבודה בהשקעה של שעה-שעתיים ביום, והחלטת לצאת לדרך.
חודש קדימה והחיים כבר לא נראים כל כך אופטימיים - הבאגים לא נותנים לישון ומתחילה לחלחל ההבנה העצובה שגם אם בסוף החודשיים יהיה איזשהו משחק, זה לא יהיה להיט המסיבות שקיווית לקבל. ואז המחשבות מתחילות לתקוף - "זה לא שווה את המאמץ", "עדיף לחתוך פה ולצמצם הפסדים", "אני לעולם לא אדע פייתון".
הבאגים של אמצע הפרויקט לעתים נדירות מביאים אותנו להחלטות אסטרטגיות טובות. הרבה פעמים מה שבאמצע הפרויקט נראה מפחיד ולא אפשרי, מקבל פרספקטיבה אחרת לגמרי חודש אחרי כשהפרויקט באוויר. אם זה היה שווה את המאמץ או לא עדיף לגלות בסוף. ובכל מקרה מותר גם לעשות דברים שלא היו שווים את המאמץ.