הנדסת יתר
הנדסת יתר, או בשמה הלועזי Over Engineering, תמיד תקרה כשאנחנו כותבים מערכת בטכנולוגיה שאנחנו לא מכירים מספיק. זה פשוט כי לוקח כמה ניסיונות עד שמבינים מה הדרך הכי מדויקת להגיע לפיתרון, ובטכנולוגיה שנאחנו לא מספיק מכירים אנחנו נמצאים בניסיון הראשון.
וככה אנחנו מקבלים אתרים שכתובים בריאקט, כש HTML פשוט עם קצת JavaScript היה מספיק טוב; מערכות ענן שהיו עובדות הרבה יותר טוב על VPS פשוט או קוד עם כל כך הרבה Design Patterns שאפשר היה לכתוב ממנו ספר.
הבעיה עם Over Engineering היא שהעלות ממשיכה ללוות אותנו בכל שלב בדרך. זה לא שפעם אחת בהתחלה השקעתי יותר מדי ובניתי פיתרון מתוחכם ועכשיו הרווחתי וכל פיתוח עתידי יהיה יותר קל, אלא ממש להיפך - השקעתי בהתחלה בבניית פיתרון יותר מדי מתוחכם, ועכשיו:
הרבה יותר קשה לי לשנות את הקוד, בלי לשבור את התבנית המתוחכמת שבניתי בהתחלה.
אני צריך להשקיע הרבה יותר זמן בשידרוג תלויות או עדכונים אחרים, רק כדי לעמוד בקצב של כל הספריות שהכנסתי.
מתכנתים חדשים שייכנסו לפרויקט יצטרכו לעבור מסע ייסורים עד שיצליחו לתרום קוד, כי קשה מאוד להבין את הפיתרון המהונדס להפליא שבניתי.
בניית פיתרון מתוחכם שלא לצורך, בטכנולוגיה שאני לא מספיק מכיר, מייצרת יותר באגים מוזרים, שימשיכו ללוות אותי לנצח.
שתי דוגמאות כאן מטוקוד - כמו שאולי אתם יודעים האתר הזה בנוי בריאקט עם React Router כדי לתת חווית Single Page Application. זה היה נראה כמו רעיון טוב לפני 5 שנים כשלא ידעתי הרבה על בניית אתרים, אבל היום אני כבר יודע לראות שזו היתה הנדסת יתר. בימים אלה אני עובד על גירסה חדשה של האתר, פשוטה בהרבה ובלי פריימוורקים, שנותנת חוויה טובה יותר ותחזוקה הרבה יותר קלה.
דוגמה שניה היא הבוט טלגרם שכתבתי פעם באליקסיר, ולא מזמן החלפתי בכמה עשרות שורות פייתון. קוד הפייתון מצליח לעשות בדיוק את אותו דבר שהאליקסיר עשה, ובזכות הקוד הפשוט יותר אני יכול להפעיל אותו ב Github Action ולא צריך לדאוג לשרת, מערכת הפעלה וגירסה של אליקסיר. אותה חוויה עם הרבה פחות תחזוקה.
אי אפשר לברוח מהנדסת יתר בתחילת הפרויקט. אפשר ורצוי להנדס את הדרך לפיתרון פשוט יותר ככל שלומדים יותר על הבעיה והטכנולוגיה.