חסמים פסיכולוגיים זה כשאנחנו לא מסוגלים לשקול אפשרות מסוימת, למרות שאותה אפשרות אולי תעזור לנו להתקדם.

דוגמה מהחיים שמחוץ לתכנות תהיה בן אדם שיש לו כסף בצד אבל לא מוכן לקנות דירה כי "המחירים מטורפים ואין מצב שאני משתעבד למשכנתא", למרות שהחזר המשכנתא יהיה עבורו זול יותר משכירות (גם בניכוי הריבית שאולי הוא צובר על החיסכון), כי הוא גר באזור שבו מחירי ההשכרה יחסית גבוהים למחירי הקניה.

כשניכנס לעולם המקצועי נוכל לדמיין דוגמאות יותר קרובות, לדוגמה אפשר לחשוב על מתכנתת שנשארת בעבודה שהיא לא אוהבת כי היא לא מוצאת אופציה יותר טובה, למרות שהיא יודעת שהסיבה שהיא לא מתקבלת לעבודה טובה יותר היא פערי ידע, והדרך היחידה שלה לסגור את הפערים האלה זה לעזוב את העבודה ולהשקיע כמה חודשים בלשבת ללמוד. אותה מתכנתת עשויה להעדיף להישאר תקועה במקום כי היא לא מסוגלת לשקול אפילו את האפשרות לעזוב לכמה חודשים ולא לדעת מה יקרה אחרי.

וכשנצלול לקוד נוכל לדבר על המתכנת שלא מעלה על דעתו לכתוב בדיקות, כי בדיקות זה בזבוז זמן, למרות שהוא מעולם לא השקיע את הזמן בללמוד איך לכתוב בדיקות נכון; או המתכנתת שלא תעלה על דעתה לקחת קורס כי "אם למדריך היה שכל הוא היה כותב קוד ולא מלמד".

מחסומים פסיכולוגיים לא נראים כמו מחסום, אלא שהם פשוט מסתירים את האפשרות שמאחוריהם. כשאנחנו בתוך הצומת ומנסים לחשוב מה הצעד הבא, אנחנו לא יכולים לדמיין לעשות את הצעד החסום, ואפילו אם מישהו מציע לנו בדיוק את זה אנחנו ניבהל ונמצא אינסוף תירוצים למה זה לא אפשרי.

אבל יש גם חדשות טובות: למרות האימה שהם מעוררים, ולמרות שאי אפשר ממש לראות את הדרך שהם חוסמים, את המחסום הפסיכולוגי עצמו יחסית קל לראות. יושבים עם חבר או חברה, מעלים את הבעיה ומבקשים מאותו חבר להציע כמה שיותר אפשרויות וכמה שיותר הזויות. כשתראו שאחת האפשרויות ממש מבהילה אתכם, יש סיכוי שזיהיתם מחסום פסיכולוגי.

אחרי שמזהים מתחילה העבודה הקשה של לפרק את אותו מחסום, לחפש נתונים מדויקים, להבין מה באותה אפשרות כל כך מפחיד אותי ומה צריך לקרות כדי שאוכל לחיות עם הפחד. שווה לדבר עם עצמכם על הפוטנציאל של מה יקרה אחרי.

אז אם אני חוזר לאותה מתכנתת שפוחדת לעזוב את העבודה, וכשמישהו מציע לך את זה את מיד נלחצת עם איזה "מה פתאום אבל אני חייבת את הכסף" - שווה לשאול: כמה כסף אני באמת צריכה בחודש? האם אני יכולה לארגן תוכנית חיסכון שתעזור לי לעבור את החודשים הקרובים? שווה גם להזכיר שפעם ישבת שנה שלמה בקורס כדי ללמוד להיות מתכנתת, ועוד שילמת עליו כסף, אז למה זה כל כך מוזר לעשות משהו דומה שוב? והכי חשוב לדבר על המשכורת שתהיה לך אחרי שתשבי ללמוד ותגיעי הרבה יותר מוכנה לראיונות הבאים.

יותר מדי פעמים נתקעתי על מחסומים פסיכולוגיים חודשים ואפילו שנים, ואני בטוח שגם לכם יש ניסיון עם כאלה. כל פעם כזאת, כשהמחסום נשבר והצלחתי לזוז קדימה, הצער היחיד היה "איך לא עשיתי את זה קודם". זה יכול לעבוד הוא התמריץ הכי טוב שאפשר לבקש.