אם הקשבתם יותר מדי בבית ספר אתם עלולים לחשוב שלרעיונות יש ערך רק אם הם עובדים. הציון שתקבלו במבחן נקבע לפי מספר התשובות הנכונות שכתבתם, ולא לפי מספר התשובות הכולל שעניתם לשאלה (ובכלל אני לא חושב שמישהו בבית ספר אי פעם ביקש ממני לענות כמה תשובות שונות לאותה שאלה). זה כאילו המטרה היחידה שם היתה להכיר את הרעיון שעובד.

הגיע הזמן שנתגבר על השקר הזה.

רעיונות שלא עובדים הם בעלי ערך, הרבה פעמים גדול בהרבה מרעיונות שעובדים. ברוב המקצועות היצירתיים היום, ובתכנות במיוחד, רעיונות שלא עובדים חייבים להיות חלק מרכזי מהחיים שלנו.

אם תבקשו ממני לכתוב תוכנית שמדפיסה על המסך Hello World בשפת תכנות שאני מכיר אני בטוח שאדע איך לעשות את זה. אותו דבר אם אנסה לכתוב משחק טטריס. אבל אם אצטרך לממש לקוח git מאפס זה כבר הולך להיות קשה. יש לי רעיון כללי איך להתחיל אבל אני לא יודע אם הוא יעבוד, ואני די בטוח שחלק מהדברים שאעשה לא יעבדו בפעם הראשונה. הסיבה היחידה שאני יכול לכתוב בקלות טטריס אבל לא בטוח איך לכתוב גיט היא שכבר כתבתי משחקי טטריס בכמה שפות, ואף פעם לא כתבתי לקוח גיט. הדרך קדימה לכתוב דברים שעוד לא כתבתי בעבר עוברת בהכרח דרך רעיונות שעוד לא ניסיתי, ושאולי לא יעבדו. אותם רעיונות שלא בטוח יעבדו הם המפתח להתקדמות.

יותר מזה, אם הדבר היחיד שאני עושה בעבודה הוא לכתוב רק דברים שאני מכיר, מהר מאוד העבודה תהיה מאוד משעממת. אף אחד לא רוצה להישאר עשר שנים במקום שבו כל בוקר כותבים מחדש טטריס. רעיונות שלא בטוח יעבדו מוסיפים עניין ואושר לחיים, וזה חלק מהדברים שאנחנו צריכים כבני אדם.

ובכל זאת רבים מאיתנו חוששים מרעיונות שלא בטוח יעבדו ולא בטוחים איך להגיע אליהם ולשלב אותם בחיי היום יום. הנה שלושה מפתחות שיעזרו לנו לשלב רעיונות כאלה בחיי היום יום:

1. רעיונות שלא עובדים צריכים זמן

המפתח הראשון הוא המסגרת - המקום והזמן, שבו מותר לנסות דברים שלא בטוח יעבדו. אם תלמיד שואל אותי שאלה בקורס הוא מצפה לקבל תשובה אמינה. זאת לא סיטואציה שבה רצוי לנחש רעיון שלא בדקתי. אפילו בשאלות שאני לא יודע עדיף להגיד את זה בצורה ישירה, להגיד שאבדוק ולחזור עם תשובה שעובדת.

לעומת זאת אם אני יושב בבית ובונה לקוח גיט, אין שום בעיה שאני מנסה רעיון, הרעיון הזה לא מצליח. אפשר למחוק את כל הקוד ולהתחיל מחר שוב בכיוון אחר.

בשביל לשלב רעיונות שלא בטוח עובדים בחיים שלנו אנחנו רוצים לתת להם את המקום והזמן שבו הם יוכלו להרגיש בנוח, ואנחנו נוכל להרגיש איתם בנוח.

2. רעיונות שלא עובדים לא אוהבים שמודדים אותם

המפתח השני הוא המטרה, או מה אני מנסה להשיג עם רעיונות שלא בטוח עובדים. אם הגישה שלי היא שזמן שמושקע בכתיבת קוד חייב "להחזיר את ההשקעה" אז יהיה לי קשה מאוד לבזבז 3 שעות על ניסיון לבנות לקוח גיט שלא יעבוד. סיכוי טוב שאני אפילו לא אתחיל כי איזה החזר השקעה בכלל אפשר לקבל מפרויקט כזה.

ובדיוק מהגישה הבית ספרית הזאת אנחנו רוצים להיפרד.

מימוש רעיונות שלא בטוח יעבדו בתוך המקום והזמן שמוקדש להם הוא המטרה. אני בונה את זה כדי לבנות את זה, ואם בסוף גם יצא פרויקט זה אחלה, אבל גם אם לא זה ממש בסדר.

הבלוג הזה הוא דוגמה למשחק שלי עם רעיונות שלא בטוח עובדים. אני כותב כל יום, חלק מהפוסטים מדברים לאנשים וחלק לא, וזה מעולה. אני לא מסתכל כמה אנשים נכנסים לקרוא פוסט או משתפים אותו כי זאת לא המטרה. הכתיבה היא המטרה של עצמה.

3. אפשר (וכדאי) ליישם רעיונות שלא עובדים בכל תחום בחיים

תרגול עוזר, וגם שילוב רעיונות שלא בטוח עובדים בחיים שלנו זו מיומנות שדורשת תרגול. יכול להיות שבעבודה המקצועית שלכם אתם לא רואים עכשיו שום מקום שבו אפשר לנסות רעיונות שלא בטוח עובדים. יכול להיות שאתם מרגישים שמודדים כל צעד שלכם ושאתם בארגון שלא מאפשר לכם את החופש שאתם רוצים. יש הרבה מקומות כאלה.

הפיתרון הוא להתחיל מאזורים אחרים בחיים שאולי בהם יש לכם יותר חופש - עם המשפחה, בשעות הפנאי, בתחביבים. אם יש לכם ילדים קטנים תוכלו להחליט שפעם בשבוע תאספו את הילדים מהמסגרת לפעילות קצרה שעדיין לא ניסיתם איתם ושהם אולי לא יאהבו. או אם אתם אוהבים ספורט תוכלו להחליט שפעם בשבוע או שבועיים תנסו סוג אימון חדש שעוד לא ניסיתם ואולי לא תאהבו.

מה שיפה ברעיונות זה שככל שאנחנו נותנים להם את המקום והזמן, ככל שאנחנו לא מודדים אותם, וככל שאנחנו מנסים יותר מהם, כך יותר קל לחשוב על רעיונות חדשים. ולאט לאט מעגל הקסמים מתרחב ואנחנו מגלים את הכיף ביישום רעיונות שלא בטוח עובדים ביותר ויותר תחומים בחיים.