האמונה שכדאי ללמוד מהטובים ביותר משותפת לרוב האנשים וברוב תחומי הלימוד. כיף לחשוב שאם רק מסי היה מאמן אותך בכדורגל היית הופך מחר לאלוף העולם, שאם וורן באפט היה המאמן העסקי שלך העסקים היו ממריאים או שקורס דיבור מול קהל תיאורטי שהיה מעביר טוני רובינס היה נותן לך את הכלים הטובים ביותר לעמוד על במה.

האמונה הזאת מסבכת אותנו בשני מקומות:

1. בתחילת הלימוד, כשאין לנו עדיין את הכלים להבין על מה מדובר, הלימוד מהכי טובים הוא רק מבלבל. הם לוקחים כמובן מאליו דברים שלך אין מושג בהם, ולכן רוב הטיפים שיתנו פשוט לא יהיו רלוונטיים למתחילים.

2. בהמשך הלימוד כשאנחנו כבר כן מתחילים להבין על מה מדובר, פערי הרמות גורמים לאיבוד חוש הביקורתיות, וקשה לראות את הטעויות של אותם מאסטרים.

זה קצת כמו טיפוס במדרגות - תמיד כדאי להניח את הרגל על מדרגה קצת יותר גבוהה מאיפה שאתה נמצא. כלל אצבע טוב הוא להקשיב לאנשים שאנחנו מבינים אותם ויכולים להיות ביקורתיים כלפיהם, כי חוש ביקורת טוב יאפשר לנו בהמשך לזהות גם את הטעויות שלנו וללמוד מהן. וכן לחפש חומרי לימוד טובים, לחפש עוד מקורות ללמוד מהם, ולשלב את הדברים הטובים מכל מקור זה חלק מהתהליך.