אודי הרשקוביץ כתב בסיפור על הבראנץ הנדיב-

ומנהל הפיתוח גייס עוד טאלנטים והוסיף המון באזז-וורדס ל Branch, והקוד הלך והסתבך ונהיה כבד ומסורבל, ואף אחד כבר לא ידע בדיוק מה עושים ולמה, אבל הדברים איכשהו עבדו. והמשקיעים ראו רק את הצמיחה האדירה של ה Branch, והמשיכו להזרים כסף. ולמרות הבלאגן והספגטי התוכנה המשיכה לעבוד איכשהו, וה Branch היה מקומפל.

קוד עובד הוא משקולת. הוא יוצר אילוצים, הוא יוצר בעיות קומפילציה כשמנסים להזיז דברים ממקום למקום, הוא מונע Refactoring כי אי אפשר לדעת איך זה ישפיע על הדברים הקיימים. זה לא סתם שמתכנתים הכי אוהבים פרויקטי Green Fields. כשאין קוד אין מה שיישבר.

ולמחוק קוד? למחוק קוד זאת הדרך הכי קלה להאיץ את הפיתוח. זה להקטין את כדור הבוץ הענק שאנחנו קוראים לו מערכת. כדי שהבראנץ שלנו לא יגמור כמו הבראנץ הנדיב.