נתחיל במה שלא עובד (וזה קצת מפתיע). אפשר לדמיין שבשביל להיות מתכנתי פייתון טובים יותר עלינו ללמוד כמה שיותר APIs של פייתון. למשל אם נלמד גם לכתוב ממשקים גרפיים, גם לקבל מידע מהרשת, גם לנתח מידע וגם לבנות בינה מלאכותית אז כל API חדש יהפוך אותנו למתכנתי פייתון טובים יותר.

אבל זה לא ממש עובד.

הדבר היחיד שאנחנו מקבלים מללמוד כל חודש API חדש לגמרי הוא סחרחורת. אנחנו מקבלים את התחושה שהטכנולוגיה רצה מהר מדי, שאי אפשר אף פעם לדעת הכל, שלא משנה כמה אני אלמד תמיד אצטרך "להתחיל מחדש" ושהעולם הזה לא בשבילי. אנחנו כל פעם משקיעים בדברים שלא נשארים, ואחרי חודש או שנה מגלים שחזרנו לנקודת ההתחלה.

דרך טובה יותר להשתפר בתור מפתחי פייתון, או כל טכנולוגיה אחרת, היא להשקיע בדברים שנשארים. בפייתון זה יהיה:

1. להבין איך פייתון מבינה ומריצה את התוכנית שלי.

2. להבין איך להשתמש ב Type Hints בצורה שתייצר ערך ותהפוך את הקוד לקל יותר לקריאה.

3. להבין איך לעשות דברים במקביל, באמצעות Threads, Processes או async.

4. להבין מה זה תכנות מונחה עצמים ואיך למדל באמצעותו בעיות.

5. להבין איך לכתוב בדיקות בצורה יעילה ומהירה.

6. להבין מה משפיע על זמן הריצה של תוכנית ואיך למדוד ולשפר זמני ריצה.

7. להכיר את המבנים היותר בסיסיים של פייתון כמו Decorator ו Metaclass ואיזה תפקיד הם משחקים בספריות קוד מרכזיות.

8. להבין את הקשר בין Python ל C. אחרי זה איך לכתוב הרחבות ב C לפייתון, ואיזה חבילות פייתון מרכזיות משתמשות בהרחבות C כדי לשפר ביצועים.

כשיש ספק, השקיעו בדברים שנשארים.