לא מזמן התגלתה בעיה באפליקציית צילומי המסך של אנדרואיד שמאפשרת לכל מי שקיבל תמונה חתוכה לשחזר את התמונה המקורית. הבעיה היתה שחיתוך תמונה לא באמת מחק את החלקים שנחתכו החוצה אלא רק דרס את ההתחלה של הקובץ, כך שתוכנת צפיה רגילה לא מראה את החלק החתוך, אבל עדיין ניתן לשחזרו.

כמה ימים אחרי הגילוי ואנשים מתחילים לחפש את אותה בעיה בתוכנות אחרות וכמובן מוצאים. ולא, אין שיתוף של קוד או תשתיות בין שתי התוכנות. פשוט צורת מחשבה דומה של המפתחים.

לפני שהתחלנו להשתמש בפריימוורקים לפיתוח ווב, או כשהפריימוורקים לא היו טובים מספיק, שגיאות אבטחה באינטרנט היו דבר שבשיגרה. כמעט בכל אתר היתה בעיית SQL Injection באיזשהו דף. ולפני שמערכות הפעלה הוסיפו מנגנוני הגנה נגד ניצול של Buffer Overflows, שגיאות תכנות אלה יצרו כאוס ואיפשרו לאינסוף וירוסים להשתלט לנו על המחשבים.

ואחד הדברים שהפתיעו אותי בהדרכה היה כמה דומות השאלות בכל כיתה. אחרי 7-8 פעמים שהדרכתי את אותו קורס לאנשים שונים, כבר ידעתי מראש איזה שאלות אנשים הולכים לשאול ומתי.

אם מישהו עשה טעות בקוד, כנראה שהוא לא היחיד.

ולכן שתי מסקנות-

1. הדרך הכי קלה להכיר טוב יותר מערכת היא לחפש איזה טעויות נפוצות אנשים עושים עם המערכת הזו, וללמוד מה הטעות, למה אנשים עושים אותה ומה הפיתרונות האפשריים.

2. פיתוח תשתיות טובות יותר הוא הדרך היחידה לצמצם בעיות אבטחה, ובמקרה הכללי כשיש טעות שחוזרת על עצמה עלינו לחפש את הבעיה בתשתית. במקרה של אקרופליפסה לפחות הבעיה היתה שפתיחת קובץ לכתיבה על אנדרואיד 10 לא מוחקת את התוכן שלו (בניגוד לגירסאות קודמות) ויש לציין במפורש מצב Truncation בשביל לרוקן את הקובץ. כשאתם משתמשים פנימית במערכת תוכנה ואתם מבינים את הטעויות הנפוצות והתיקונים שלהן, שווה לחשוב איך לבנות מנגנונים אוטומטיים או עטיפה לקוד כדי לצמצם את אותן טעויות.