יש שריר כזה שעוזר לחיות עם אי וודאות, והחיים בעידן האינטרנט והסלולר לא נותנים לו הרבה הזדמנויות להתחזק.

אם שואלים אותך שאלה קשה במיוחד בראיון עבודה, כמה ארוך יהיה הדיאלוג לפני שתגיע הבקשה לרמז?

כמה זמן תתנו לעצמכם לעבוד על פרויקט צד לפני שתוותרו כי זה לא בטוח יצליח?

כמה זמן תצליחו להשקיע בלימוד טכנולוגיה לפני שתצטרכו הבטחה שאכן טכנולוגיה זו תתן ערך?

הצורך בוודאות הוא הסיבה שהרבה יותר קל לנו ללמוד טכנולוגיה כשהבוס מבקש מאשר בלימוד עצמי בבית. הרבה יותר קל לנו לעבוד בחברת סטארט-אפ מאשר על סטארט-אפ משלנו.

אבל היכולת לחיות עם אי וודאות היא הכרחית אם החלום שלנו הוא לפתור בעיות מעניינות (כאלה ש Chat GPT לא יודע לפתור).

הנה כמה רעיונות איך לאמן את שריר החיים עם אי הוודאות, בהתחלה על דברים לא חשובים ולאט לאט גם על דברים יותר חשובים-

1. נסו לראות סידרת טלוויזיה באנגלית בלי כתוביות (או אם האנגלית שלכם טובה בשפה אחרת שאתם לא 100% בה). המטרה היא ללמוד ליהנות גם בלי להבין את כל הדיאלוג.

2. נסו לקחת חידת היגיון קשה ופשוט לחשוב עליה רבע שעה, ואז להניח אותה בצד ולהמשיך לחשוב עליה שוב מחר. זה בסדר גם אם לא תפתרו אפילו במשך כמה שבועות.

3. אתרים כמו פרויקט אוילר או Advent Of Code כוללים חידות תכנותיות רבות. חפשו שם חידה קשה שאתם לא מצליחים לפתור ביום אחד, ונסו להקדיש לה קצת זמן כל יום במשך שבוע או כמה שייקח.

4. נסו לבנות פרויקט צד ולהביא אותו לרמה של מוצר שאתם יכולים למכור. לא משנה מה הפרויקט.

הריקוד כאן הוא בין שני קצוות, וצריך להיזהר לא להתקרב מדי לאף אחד מהם: קצה אחד הוא חוסר אכפתיות מהתוצאה וקצה שני הוא הצורך למצוא וודאות ולשכנע את עצמכם שבסוף זה יצליח. אנחנו רוצים להתאמן בדיוק על האמצע, על להשקיע הכי הרבה שאפשר בלי לדעת מה תהיה התוצאה.