אחד הרגעים שאני אוהב בעבודה עם טכנולוגיה הוא כשאחרי כמה חודשים או אפילו שנה של עבודה עם טכנולוגיה מסוימת, פתאום אני מבין משהו שמשנה את הכל. פתאום אני מבין למה דברים מסתדרים ובנויים כמו שהם, או מה ההגיון מאחורה, או איך נכון לעבוד עם הכלי בצורה שעושה את הכל הרבה יותר קל.

ואז אני רוצה לשאול - איפה הידע הזה היה כל הזמן? למה לא אמרתם כלום כשרק התחלתי לעבוד עם זה? איך נתתם לי לשרוף כל כך הרבה שעות בעבודה לא נכונה?

אבל אז אני ממשיך להסתכל ולקרוא את אותם מדריכים ואותם פוסטים שכבר קראתי, וממשיך לחפש בגוגל עוד מידע על השיטה החדשה הזאת שגיליתי, ומגלה שכל המידע שם והיה שם כל הזמן. אינסוף אנשים כתבו על זה, הסבירו את זה ודיברו על זה. הבעיה לא היתה היעדר ידע, אלא חוסר פתיחות לקבל את הידע הזה. בלי להקשיב, הטיפים עוברים מעלינו.

הרבה פעמים בהרצאות אני מגלה שהאנשים שמרוויחים הכי הרבה מהקורס הם האנשים שכבר מכירים את החומר. דווקא אחרי שיש לנו מיומנות בסיסית, התיאוריה עושה הרבה יותר היגיון. וכן רגעי ה"אהה" האלה הם הקפיצות שלנו בהתקדמות המקצועית. דווקא כשאתם מרגישים שאתם כבר יודעים הכל על טכנולוגיה מסוימת, זה הזמן לחפש את רגע ה"אהה" הבא.