בול בפוני
ברור שהכי כיף לקבל את הטיפ המושלם או ה-5 דקות שבדיוק צריכים בשביל להבין טוב יותר את הטכנולוגיה ומיד לשפר את שיטת העבודה. ברור שהטיפ ההוא, שפוגע בול בפוני שווה את החיפוש. וברור שככל שנהיים יותר טובים בעבודה עם כלי מסוים קשה יותר למצוא אותו.
בגלל זה התקדמות היא לא לינארית ובדרך כלל בצורה של מדרגות - הרבה זמן נראה כאילו אנחנו נשארים באותה נקודה, ואז פתאום מבינים משהו שקודם לא ראינו ויש קפיצה. גרף המדרגות הוא בסך הכל תוצאה של חוסר היכולת שלנו למדוד את ההתקדמות האמיתית שקורית כשאנחנו עובדים אבל עדיין לא רואים תוצאות. הטיפ שפוגע בול בפוני הוא בסך הכל עוד אבן במגדל שעבדנו עליו הרבה זמן, רק שזו האבן הראשונה שאנחנו רואים.
ולכן הדרך להגיע לאותם Best Practices ממוקדים ולאותן קפיצות בהבנה היא דווקא להשקיע באותם דברים שלא רואים, באותה עבודה סיזיפית שלכאורה משאירה אותנו באותה מדרגה. הדרך לתכנת טוב יותר היא קודם כל לתכנת יותר. ולתכנת כאן זה לא רק לעשות את אותו דבר שעשינו אתמול, אלא לחפש כל פעם עוד דרך לפתור את אותן בעיות. רוב הפעמים הדרך החדשה לא תהיה יותר טובה מהקודמת. רוב הפעמים שיטת העבודה החדשה לא תביא לשיפור בביצועים. ורוב הטיפים שנקרא ברשת איך לכתוב פייתון טוב יותר לא באמת יעזרו לנו. וזה בסדר.
במקום לחכות לקפיצה ולהתרגש מכל שינוי מינורי בתוצאות, עדיף להשקיע בליהנות מהדרך. לבנות הרגלי עבודה שבהם אנחנו יודעים שהקפיצה תגיע, ולהתמיד בהם עד שנגיע אליה.