לימוד מהיר זה אשליה
בפוסט האחרון שלו קנט דודס מציע לנו להפסיק להיות ג'וניורים. ספציפית הוא כותב-
it really doesn't take much time for a developer staying on top of these advancements in their area of interest to reach a level of familiarity that rivals those with decades of experience.
וגם במודגש-
Staying on top of a few chosen technologies allows anyone to become an expert in them rather quickly.
שיטת מחשבה כזאת יכולה לדכא הרבה מתכנתים וותיקים. אם אחרי עשרות שנים במקצוע יכול לבוא איזה ילד וללמוד את כל מה שאני יודע בחודשיים, אז מה אני עושה פה? עדיף לעבור לניהול או פרודאקט, איפה שהניסיון הנצבר שווה ערך.
כבני אדם אנחנו מחפשים תמיד את הצמיחה, את הלמידה ואת השיפור. ברור שאם בעסקי התוכנה היינו כותבים קוד ובסוף החודש מוחקים את כל מה שכתבנו ומתחילים מאפס המוטיבציה של רוב המתכנתים היתה יורדת משמעותית. אנחנו רוצים להשקיע במערכת שתפתור בעיות ותצליח לאורך זמן, ואנחנו רוצים להשקיע בידע ובניסיון שלנו כדי לבנות פיתרונות טובים יותר בעתיד.
מה שמביא אותי לשתי מחשבות בעקבות הפוסט של קנט-
הניסיון שלי הראה אחרת: ככל שאני פוגש יותר מתכנתים אני יכול לראות את האפקט של ניסיון. מתכנתים ומתכנתות עם ניסיון לומדים דברים יותר מהר, מסוגלים להתמודד טוב יותר עם בעיות ולראות את התמונה הגדולה. בכל קורס שאני מלמד אלה המתכנתים הוותיקים ששואלים את השאלות הקשות, ויודעים להשוות (גם אם לא תמיד בצורה מדויקת) בין הטכנולוגיה שאני מלמד לטכנולוגיות אחרות מהעבר.
הדרך ללמוד טכנולוגיה היא להתעניין בה ולחפש את העומק. אם הגישה מראש היא שפריימוורקים מתחלפים כל הזמן, ושכל פריימוורק חדש דורש להתחיל ללמוד מאפס, אז יהיו לנו פחות כלים לחפש את העומק הטכנולוגי. בעצם האמונה שאפשר תוך כמה חודשים להשתלט על טכנולוגיה מסוימת ולהגיע בה לרמת מומחיות היא נבואה שמגשימה את עצמה, והיא מונעת מאיתנו לחפש את הלימוד שלוקח שנים.
לניסיון יש ערך, וככל שנאמין בזה ונתאמץ לחפש את הערך כך נמצא יותר ממנו.