ב 2008 כשרק יצא האייפון חשבתי שטלפונים הם הדבר הגדול הבא והבנתי שאני צריך להיכנס לתחום. לקחתי חצי שנה הפסקה מהחיים, למדתי את הטכנולוגיה וגם בניתי כמה אפליקציות ... אבל לא לאייפון. כי כשהאייפון רק יצא החברה ששלטה בשוק נקראה נוקיה.

"מי ירצה לפתח אפליקציות לטלפון שאין לאף אחד?"

אחרי אותה חצי שנה מצאתי עבודה טובה בתור מפתח סימביאן באיזו חברה. המשכתי לכתוב אפליקציות עד שהפלטפורמה עלתה באש וארבע שנים מאוחר יותר התחלתי לפתח לאייפון.

"איך לא ראיתי את זה קודם?"

אם הייתי רואה את זה בזמן הייתי יכול לחסוך 4 שנים של לימוד ופיתוח על הפלטפורמה הלא נכונה. אם הייתי רואה את זה בזמן אולי הכל היה נראה אחרת. אולי לא הייתי מפספס את הרכבת.

"איך לא ראיתי את זה קודם" היא שאלה מעניינת אבל לא טובה. היא רק דלת לבור אינסופי של הרהורים ולא עוזרת לנו להתקדם. היא הסחת דעת במסווה של התלבטות רצינית. והיא מסתירה את השאלה החשובה בהרבה - "איך לשים לב טוב יותר בפעם הבאה".

איך לראות בזמן מי הסימביאן של היום, מי הטכנולוגיה שבעוד שנתיים כבר לא תהיה רלוונטית. ואיך להגיב בזמן ולהתחיל היום ללמוד את ה Objective C הבאה. את הדבר שהיום אף אחד לא משתמש בו אבל עוד שנתיים יהיה במרכז העניינים.

"מה עוד אני מפספס?" ו"מה כדאי לנסות היום שעד עכשיו לא היה נראה לי רלוונטי" הן שאלות הרבה יותר טובות. הן פותחות את הדלת, מאחוריהן יש מחקר, יש חיפוש ואולי גם האוצר הבא.