ברור שהכי כיף היה לכתוב קורס של 30 שעות וידאו, ופשוט להכניס כל מה שעובר בראש. אולי גם היה יותר קל למכור אותו. אבל אני מכיר מעט מאוד אנשים שמצליחים לצפות בכל ה 30 שעות. הרבה יותר מועיל להסתכל על הבן אדם שילמד את הקורס ולחשוב איזו דרך הוא צריך לעבור, ומה התוכן המדויק ביותר שאני יכול לתת כדי לעזור לעבור את המסע.

ואותו דבר בפיתוח מוצרים - ברור שהיית רוצה להכניס את כל הפיצ'רים שאפשר לדמיין. וברור שהרשימה היא אינסופית כי כל פיצ'ר שבונים נותן רעיונות ל-5 פיצ'רים נוספים. אבל זאת לא המטרה. המטרה שלנו בפיתוח מוצר היא לבנות מוצר שיעזור לאנשים לעשות משהו. מוצר שיהיה מועיל למישהו. ולכן גם בפיתוח מוצר, כמו בפיתוח קורס, אנחנו רוצים לחשוב על הבן אדם שישתמש במוצר. מה מעניין אותו? מה הוא או היא מנסים להשיג? איזה בעיות יש להם עם הפיתרונות הקיימים? והכי חשוב, מה אני יכול לתת שיעזור לבן אדם לעבור את המסע.

"יותר מדי פיצ'רים" זו בעיה בדיוק כמו "פחות מדי פיצ'רים". כי יותר מדי פיצ'רים מקשה עלינו להתקדם ולשפר את המוצר עבור האנשים שהכי צריכים אותו. כשיש ספק לגבי פיצ'ר עדיף להתיחס אליו בתור "נשמע טוב. לא היום". יכול להיות שבעתיד יהיה ברור לנו איך הפיצ'ר הזה קשור בצורה מהותית למוצר ולערך שהוא נותן. עד שזה יקרה אפשר לשים אותו בצד ולהתמקד באותם פיצ'רים שבאמת אי אפשר בלעדיהם.