גם כשהקוד גרוע. גם כשהוא לא עובד. גם כשיש בעיית ביצועים קשה או שכל שינוי קטן דורש ריפקטורינג גדול.

בהתחלה היו מישהו או מישהי או כמה אנשים שחשבו על הדברים, באמת חשבו וניסו לדמיין איך זה יראה ואיזה שינויים יהיו או לא יהיו. היה מישהו שתכנן ומישהי שחשבה שוב, מישהו שנזכר במשהו שהוא למד מספר ומישהי שעבדה בתוך אילוצים שעכשיו אנחנו כבר לא מבינים.

הסוד להבין קוד הוא אמפתיה. להיות מסוגלים להגיד "אני מבין מה ניסו לעשות שם", "אני מבין למה כתבו את זה ככה".

אני מזהה את התבנית הזאת ומאיזה ספר היא הגיעה.

אני רואה את ה Design Pattern שלא ממומש בדיוק לפי הספר אבל גם ברור למה.

אני מבין לאיזה תרחישים הם התכוננו, אפילו שזה לא איך שדברים קרו בפועל.

ברור למה הם בחרו להשתמש במנגנון הזה. גם אני במקומם הייתי בוחר באותו מנגנון אפילו שעכשיו החיים שלי הרבה יותר קשים בגלל זה.

כי כשאנחנו מבינים, או מתאמצים באמת להבין, מה האנשים שהיו לפנינו חשבו, אנחנו מגדילים את הסיכוי להתחמק מטעויות דומות בבחירות שלנו.