הבעיה עם פחד בתור מנטור היא שאנחנו פוחדים מהדברים הלא נכונים, לדוגמה-

הרבה אנשים פוחדים מטיסות, למרות שיש יותר סיכוי להיפגע בתאונת דרכים באוטו.

הרבה אנשים פוחדים מחיסון בזריקה, למרות שאין להם בעיה לקבל את אותו חומר בבליעה. שלא לדבר על זה שהרבה פעמים המחלה ממנה החיסון מגן גרועה בהרבה.

וזה פוגש אותנו גם בקריירה - הרבה אנשים פוחדים לדבר מול קהל או לספר על פרויקטים שבנו, למרות שלשמור רעיונות והישגים בבטן זה הרבה יותר מסוכן. הרבה אנשים פוחדים להישאר בלי עבודה, כשבעצם הרבה יותר מסוכן להישאר במקום ולהתעורר חמש שנים מאוחר מדי. הרבה אנשים פוחדים מללמוד את הדבר הלא נכון, כשבעצם הרבה יותר מסוכן לא ללמוד כלום.

מקרה קלאסי של פחד הוא אותה שכירה שחולמת להיות עצמאית אבל פוחדת שלא תרוויח מספיק כסף בתור עצמאית ולכן לא מנסה. התמודדות בריאה עם פחד כזה תהיה להבין מה זה לעבוד בתור עצמאית, לזהות ערוצי הכנסה אפשריים (ועדיף אפילו להתחיל להרוויח מהם בקטנה באמצעות השקעת מספר שעות בשבוע), ולייצר תוכנית מסודרת של סיכויים וסיכונים מתוך הבנת השטח. התמודדות לא בריאה היא לקטר לחברים שלהיות עצמאית זה מפחיד.

לפחד יש מקום. הוא עוזר לנו להבין את הגבולות שלנו ואת האמונות שלנו. דרך הפחד אני יכול למצוא מקומות ששווה לחקור אותם, בצורת "מעניין למה זה כל כך מפחיד אותי", "מעניין מה חושבים אנשים שלא פוחדים מהדבר הזה", או אפילו "מעניין איזה סוגי מחשבות אוכל לאמץ כדי לפחד יותר או פחות מהדבר הזה".

אבל בואו לא נתבלבל. את ההחלטות הרציניות של החיים כדאי לקבל אחרי מחקר מבוסס ושקילת האפשרויות והסיכונים. הימנעות מפעולות מפחידות הרבה פעמים רק מחמירה את המצב.