רוצים להעריך היכרות של מועמד עם טכנולוגיה מסוימת בעשר דקות שיחה? התחילו עם השאלה הזאת:

"מהו דבר אחד שהיית משנה ב X"

בואו ננסה את זה עם פייתון. התשובה הכי קלה היא "אני אוהב פייתון לא הייתי משנה בו כלום". ותשובה כזאת לא ממש עוזרת לנו להבין מה הבן אדם יודע על פייתון.

אנשים שירצו לעשות קצת יותר רושם כבר יתחילו לשתף דברים שמפריעים להם. בתחילת הדרך עם פייתון הם יוכלו להגיד "אני לא אוהב את זה שיש משמעות לאינדנטציה. הייתי מעדיף לכתוב קוד כמו שאני רוצה", או "אני לא אוהב את התחביר של List Comprehensions, אני מעדיף לכתוב לולאה רגילה כדי לבנות רשימות". משם אפשר להמשיך את השיחה ולדבר על היתרונות בכתיב ה List Comprehension ועל החשיבות של מבנה בקוד שלא משנה רשימה קיימת.

אלה שקצת יותר מכירים פייתון יוכלו להגיד "אני לא אוהב את מנגנון הסביבה הוירטואלית של פייתון", ואז אפשר לשאול למה ואיזה בעיות יש לכם עם סביבה וירטואלית, לדבר על הפיתרונות החלופיים ועל הבעיות שלהם.

עוד סוג מעניין של תשובות זה תלונות על ביצועים. וזה מעולה כי עכשיו אפשר לדבר על פרופיילינג של תוכנית פייתון, על ביצוע פעולות במקביל, על ההבדל בין async.io ל threads ועל ה GIL וכמה יהיה נחמד כשסוף סוף יורידו אותו. אפשר להציע לבנות מודול ב C ולקרוא לו מפייתון ולבדוק אם המועמד או המועמדת שהתלוננו על ביצועים ניסו לעשות את זה.

כמובן שיחות כאלה יכולות לקחת אותנו למנגנון הטיפוסים של פייתון ולהשוות אותו לשפות דינמיות אחרות, לדבר על איכות האקוסיסטם, על הסוכר התחבירי שיכול להיות מבלבל או על הקושי לכתוב תוכנית שתואמת לכל מערכות ההפעלה. הדבר החשוב הוא לא על מה אתם בוחרים לקטר, אלא כמה חקרתם וכמה פיתרונות שונים מצאתם לאותו קושי, ומה היתרונות והחסרונות של כל פיתרון.

ואולי הדבר הכי חשוב כאן הוא ההבנה שלא צריך לחכות לראיון עבודה כדי לשאול את עצמנו את השאלה הזאת. "מה הדבר שהייתי משנה בפייתון" הוא נקודת התחלה מצוינת כדי לחקור טוב יותר את השפה ולגלות שיטות עבודה חדשות.