נקודת עצירה
הנה כמה דברים כלליים שאנחנו יודעים על סוף יום העבודה-
אנחנו אוהבים "לסיים" ולהגיע לקוד שעובד לפני שמסיימים יום עבודה (כולל אפיזודות של להישאר כל הלילה במשרד רק כי לא מצאת את הבאג).
אנחנו חוששים מדף לבן ומסתבכים כשצריך להתחיל משימה מאפס, עד שנסגרים על הכיוון הכללי לפיתרון.
אחרי שיש פיתרון עובד אנחנו לא אוהבים לבזבז זמן על לבדוק אותו ומעדיפים לעבור לבעיה הבאה.
אם ניתן לשעון לקבוע באיזו נקודה נסיים את יום העבודה יש סיכוי טוב שניפול למלכודת. שעת הסיום תגיע, אנחנו נישאר במשרד יותר ממה שתכננו כי יש בדיוק באג שצריך לפתור, אחרי חריגה של שעתיים נגיע למשהו שבגדול עובד, לא נישאר כדי לבדוק אותו עד הסוף ולמחרת נבזבז את כל הבוקר בלחשוב איך לגשת לבעיה הבאה.
אבל אולי עם קצת מחשבה אפשר לשפר את המצב.
הטריק הוא לסיים את הפיתוחים החדשים שעתיים לפני שנגמר היום, ולהשקיע את השעתיים האחרונות של היום בתכנון השלב הבא של הפיתרון (בין אם זה הפיצ'ר הבא או השלב הבא של אותו פיצ'ר). אני אוהב בסוף היום לכתוב תיעוד ובדיקות, גם אם הבדיקות נכשלות או אפילו לא מתקמפלות כי התשתית להרצה שלהן לא קיימת. בצורה כזאת אפשר להתחיל את הבוקר שלמחרת בהמשך קידוד מאותה נקודה, ואת שעות הצהריים להשקיע בבדיקות וחיזוק הפיתרון. בחירת נקודת עצירה טובה לפיתוח יכולה לעזור לאיזון טוב בין בית לעבודה ולחסוך לנו שעות נוספות, בלי לפגוע בפרודוקטיביות בזכות ניצול טוב יותר של שעות הבוקר.
יש לכם גם טריקים איך לסדר את הקידוד במהלך היום כדי לשפר את הפרודוקטיביות? אשמח לשמוע בתגובות או בטלגרם.