אחת הבעיות בשימוש ב node.js לכתיבת סקריפטים היא הקובץ package.json, או יותר נכון הצורך לצרף אותו לסקריפט כדי להתקין את התלויות. התוכנית הבאה ב node.js מתוך קוד הדוגמה של המודול wikipedia על npm לא יכולה לרוץ לבד:

const wiki = require('wikipedia');

(async () => {
    try {
        const page = await wiki.page('Batman');
        console.log(page);
        //Response of type @Page object
        const summary = await page.summary();
        console.log(summary);
        //Response of type @wikiSummary - contains the intro and the main image
    } catch (error) {
        console.log(error);
        //=> Typeof wikiError
    }
})();

בשביל שהיא תעבוד אני צריך ליצור איתה בתיקיה קובץ package.json ולהפעיל npm install או להפעיל

npm install wikipedia

משורת הפקודה לפני הרצה.

עכשיו בואו נראה איך אותו טריק יעבוד עם דינו. דבר ראשון צריך לשנות את שורת ה require ל import, ולציין שאני טוען את המודול מ npm כך שקוד התוכנית יהיה:

import wiki from 'npm:wikipedia';


(async () => {
    try {
        const page = await wiki.page('Batman');
        console.log(page);
        //Response of type @Page object
        const summary = await page.summary();
        console.log(summary);
        //Response of type @wikiSummary - contains the intro and the main image
    } catch (error) {
        console.log(error);
        //=> Typeof wikiError
    }
})();

ומכאן זה רק משתפר. אני מריץ את הקוד ודינו מתחיל להזהיר אותי:

$ deno run demo.js

⚠️  ┌ Deno requests env access to "npm_config_no_proxy".
   ├ Run again with --allow-env to bypass this prompt.
   └ Allow? [y/n] (y = yes, allow; n = no, deny) >

שים לב, הוא אומר, הסקריפט מעוניין לקרוא מידע ממשתנה סביבה ואפילו כותב את השם של משתנה הסביבה. אני יכול לאשר עם y או להריץ מחדש עם --allow-end כדי שלא ישאל יותר על גישה למשתני סביבה. אני מאשר וממשיכים לשאלות הבאות. כך זה נראה בסוף:

$ deno run demo.js

✅ Granted env access to "npm_config_no_proxy".
✅ Granted env access to "NPM_CONFIG_NO_PROXY".
✅ Granted env access to "no_proxy".
✅ Granted env access to "NO_PROXY".
✅ Granted env access to "npm_config_https_proxy".
✅ Granted env access to "NPM_CONFIG_HTTPS_PROXY".
✅ Granted env access to "https_proxy".
✅ Granted env access to "HTTPS_PROXY".
✅ Granted env access to "npm_config_proxy".
✅ Granted env access to "NPM_CONFIG_PROXY".
✅ Granted env access to "all_proxy".
✅ Granted env access to "ALL_PROXY".
✅ Granted read access to "/Users/ynonp/Library/Caches/deno/npm/node_modules".
✅ Granted read access to "/Users/ynonp/Library/Caches/deno/node_modules".
✅ Granted read access to "/Users/ynonp/Library/Caches/node_modules".
✅ Granted read access to "/Users/ynonp/Library/node_modules".
✅ Granted read access to "/Users/ynonp/node_modules".
✅ Granted read access to "/Users/node_modules".
✅ Granted read access to "/node_modules".
✅ Granted net access to "en.wikipedia.org".

ואחרי זה מגיע הפלט הרגיל של הסקריפט. אם אני סומך על הסקריפט אני יכול פעם הבאה להריץ אותו עם המתגים:

$ deno run --allow-net --allow-read --allow-env demo.js

כדי לדלג על השאלות.

סך הכל כתיבה והרצת סקריפט עם דינו נתנה לי שני יתרונות משמעותיים על פני node:

1. אין צורך בקובץ package.json, כל התלויות רשומות בתוך קובץ הסקריפט וההתקנה קורית אוטומטית בהרצה הראשונה.

2. אני חושש הרבה פחות מקוד זדוני, כי בברירת המחדל הסקריפט רץ עם מעט מאוד הרשאות.