ג'אווה ניסו לטעון ש Exceptions הם חלק מהממשק של הפונקציה, רק בשביל לגלות שמתכנתים משתמשים יותר מדי ב Runtime Exceptions כשאין להם כח לתעד את הדברים הרעים שיכולים לקרות. ראסט מנסה את אותו משחק עם החזרה מוקדמת של ערכי שגיאה וסימני שאלה, אבל עדיין מוקדם להבין איך זה ייגמר.

בצד השני של המפה יש לנו את פייתון שמציינת ב PEP484:

No syntax for listing explicitly raised exceptions is proposed. Currently the only known use case for this feature is documentational, in which case the recommendation is to put this information in a docstring.

וגם בטייפסקריפט היה דיון אינסופי שנגמר בלי המלצה משמעותית.

הבעיה הגדולה שלנו היא שמצד אחד אנחנו לא רוצים להכריח אף אחד לטפל בשגיאות (כי לכל פרויקט יש דרישות שונות), אבל מצד שני זה מרגיש לא נכון לטעון שיש לנו Type Safety כשבעצם קוד יכול "לקפוץ" למקומות אחרים בגלל פקודה בפונקציה פנימית.

מה דעתכם? האם Exceptions צריכים להיות חלק מהממשק? מעדיפים קוד שמחזיר שגיאה או שזורק Exception, ובאיזה מצבים?