מצד אחד AI מאפשר לכתוב קוד מהר יותר, ומצד שני AI (היום) לא יודע להציע אבסטרקציות שיובילו לכתיבת פחות קוד.

רק כשנבין את זה נוכל לראות למה מתכנתים מסיימים משימות מהר יותר עם קופיילוט. כבר התרגלנו להסתכל על קוד קיים בתור נטל, ולחלום על פרויקטי Green Fields, והנה מגיע ה AI ומתחיל תמיד מאפס, ומראה לנו שאין שום בעיה להרים מאפס דף נחיתה בלי לקחת את ה CSS-ים של הפרויקט (כי הוא כבר יעצב ויכתוב CSS), או להוסיף עוד שליפה מבסיס הנתונים בלי להשתמש באבסטרקציות שכבר קיימות בקוד, כי הן לא בדיוק מתאימות ל Use Case הנוכחי.

הבעיה שרק להוסיף קוד זו לא אסטרטגיה טובה עבור Senior Developers. זה מעגל שטני שגורם לקוד להיות יותר קשה לתחזוקה לאורך זמן, והקופיילוט בתורו מתעלם מהקושי וממשיך לסבך את המערכת עד שכבר אי אפשר יהיה יותר להיעזר בו.

ההבנה הזאת היא המפתח למעבר מג'וניורים לסניורים.

ג'וניורים מחפשים לפתור בעיות, סניורים מחפשים לבנות אבסטרקציות כדי שיהיה קל יותר לפתור בעיות בעתיד.