חווית המתכנת
כן יש מושג כזה ואפילו עם ראשי תיבות - DX, Developer Experience.
קו המחשבה כאן הוא שאם אנחנו כותבים כלים שלמתכנתים ולמתכנתות יהיה קל להשתמש בהם אז התוכנות שאותם אנשים יכתבו יהיו טובות יותר, מהירות יותר ובטוחות יותר. מצד שני כשאנשים צריכים לעבוד קשה כדי ללמוד איך להשתמש "נכון" בכלי שלך הם יעשו יותר טעויות והתוצאה (האפליקציה שהם כותבים) תהיה פחות טובה.
דוגמה טובה ל DX היא כשאנחנו בונים API. אם קל להשתמש ב API הזה וקל למשוך ממנו רק את המידע שהמתכנתים צריכים אז האפליקציות שייכתבו עם אותו API יצאו טובות יותר. אם ה API מכריח את המשתמשים למשוך הרבה יותר מידע ממה שהם צריכים אז למפתחים שישתמשו באותו API לא תהיה ברירה והם יאלצו לכתוב מערכות פחות טובות.
או אם אני כותב פריימוורק עם תיעוד טוב אז מתכנתים ישתמשו בפריימוורק כמו שתכננתי והמערכת שהם כותבים תהיה מהירה יותר. אם אני לא כותב תיעוד הם ישתמשו בה בצורה שלא חשבתי עליה והתוצאה תהיה באגים מוזרים ומערכת איטית ולא מאובטחת.
הבעיה ב DX מתחילה כש DX מתחיל לבוא על חשבון UX, וכשאנחנו מבלבלים בין כלים לכתיבת מערכות טובות ל"כלים שכיף לנו להשתמש בהם". פריזמה מפורסמת בתור ה ORM עם ה DX הטוב ביותר בעולם, אבל בלי אפשרות לעשות JOIN בין טבלאות כל יישום שישתמש בפריזמה יצטרך לעשות הרבה יותר עבודה (נכון אוטומטית בלי לערב את המתכנתים, אבל עדיין) ולכן יישומים רבים יהיו איטיים בהרבה בהשוואה לכאלה שייכתבו עם דריזל.
עוד דוגמה מפורסמת היתה פונגאפ (ואחריה קורדובה) שנתנה למפתחים אפשרות לכתוב אפליקציות מובייל בכלים של פיתוח ווב שהם כבר מכירים, אבל ייצרה אפליקציות שעבדו לאט והיו מוגבלות מבחינת היכולות והאינטגרציה עם הטלפון.
כשעובדים בצוות האתגר הוא כפול: אותם כלים שמספקים DX מהאגדות הרבה פעמים עברו מספיק ליטוש כדי שלא נראה את הבעיות באפליקציות POC קטנות. לפעמים יש תחושה שאותם כלים נכתבו ספציפית עבור אותן אפליקציות קטנות. הרבה פעמים החברים בצוות לא להוטים לוותר על חווית המפתח המושקעת מתוך הרגשה שבעיות הביצועים הם דאגה של העתיד או שאולי בכלל לא יגיעו אלינו.
אין לי פיתרון קל למצבים האלה. ככלל ככל שאנחנו מבינים יותר טוב את הכלים ואת המגבלות המובנות שלהם קל לנו יותר לבחור את אותם כלים שמשלבים חווית מפתחים טובה עם מוצר טוב ללקוח.