אם נשאל מתכנתים שלקחו ספריה כמו left-pad בשעתו למה הם לא פשוט העתיקו קוד מהרשת למערכת שלהם אפשר לדמיין שהתשובה תהיה דומה למשפט בכותרת - "אני לא רוצה באגים בחלק הזה בקוד".

וזה נכון. כשאנחנו מסתכלים על קטעי קוד בסטאק אוברפלו, או כאלה ש Chat GPT כתב בשבילנו, הם אף פעם לא מושלמים. הם לא מטפלים בכל המצבים, הם לא מתמודדים טוב עם שגיאות, הם תבנית, התחלה, והם דורשים עוד עבודה.

כשאנחנו חושבים על ספריה (קוד שלא רואים) אנחנו מדמיינים שמישהו כן טיפל בכל המצבים. ויש בזה גם הגיון טכני - הרי ברור שמי שמעלה קוד לסטאק אוברפלו צריך לשמור את הקוד קצר כדי שאנשים יוכלו לקרוא אותו. מי שכותב ספריה יכול להשתולל ולרשום את כל הפרטים כי זה לא צריך להיכנס לדף אינטרנט.

וכך אנחנו שמחים כש next.js בונה בשבילנו את כל מנגנון האינטגרציה בין קוד צד שרת ללקוח, ואפילו שעד לפני כמה חודשים כל ה Ajax הזה היה כתוב אצלי בקוד אני שמח לנשום לרווחה ולהיפרד מהקוד הזה, כי "אני לא רוצה באגים בחלק הזה".

גישה שנייה מעניינת היא זאת של shadcn - אנחנו עושים קוד בשביל שתעתיק אותו אליך לפרויקט. הסיסמה שלהם - The code is yours.

זה לא שיש גישה אחת יותר טובה מהשניה אלא שהמשחק הוא תיאום ציפיות - רוב הזמן אני מצפה שקוד בספרייה יהיה Production Ready וקוד שצריך להעתיק אותו יהיה בסיסי וידרוש תיקונים. חשוב לוודא שזה גם מה שכותבי הקוד המקוריים התכוונו אליו.