הטיית הפעלתנות אומרת שאנחנו מעדיפים להיות בפעולה, ומייחסים יותר ערך לפעולה כשהמאמץ גדול יותר. הטייה זו מסיטה את המבט משתי עובדות חשובות-

1. גם בשביל להישאר במקום צריך לעבוד.

2. כמות המאמץ הדרושה בשביל "ללכת אחורה", "להישאר במקום" או "לזוז קדימה" לא פרופורציונלית לתוצאות.

בן אדם שתקוע באמצע הים יצטרך לעבוד קשה רק בשביל להשאיר את הראש מעל המים, אבל זה לא אומר שהוא מתקרב לחוף. המאמץ הוא בעל ערך רק כשהוא מושקע בדברים שמקדמים אותנו לכיוון המטרות שבחרנו.

בסיפור על הצפרדע שמתבשלת במים שהולכים ונהיים יותר חמים אנחנו אוהבים להדגיש את הסוף - הצפרדע מתה כי היא לא שמה לב שמצבה הולך ונהיה גרוע יותר בזמן שהיא חשבה שהיא עומדת במקום. בני אדם, בניגוד לצפרדעים, תמיד מנסים לשפר את מצבם והאתגר הוא לראות מתי למרות המאמץ (ואולי בגללו) אנחנו דווקא נשארים במקום.