• בלוג
  • עמוד 2
  • שפה מכתיבה מציאות (או למה אי אפשר לשמור פונקציות ב JSON)

שפה מכתיבה מציאות (או למה אי אפשר לשמור פונקציות ב JSON)

02/10/2024

ל JavaScript אין בעיה לשמור פונקציות בתוך אוביקטים:

> const demo = { hi: function() { console.log('hello world') } }

undefined
> demo.hi()
hello world
undefined

ואפילו אין בעיה לשים פונקציה יחד עם מידע בתוך אוביקט:

> const demo2 = {
  name: 'demo2',
  hi: function() { console.log(this.name); } }
undefined
> demo2.hi()
demo2
undefined

אבל שיטת הסריאליזציה הדיפולטית של JavaScript, שהיא כתיבה ל JSON, לא מאפשרת כתיבה של פונקציות:

> JSON.stringify(demo2)
'{"name":"demo2"}'

זה לא המצב בכל השפות ואינו מצב הכרחי. פייתון לדוגמה יכולה לכתוב פונקציות למחרוזת בלי בעיה:

>>> def twice(x): return x * 2
...
>>> twice(10)
20
>>> pickle.dumps(twice)
b'\x80\x04\x95\x16\x00\x00\x00\x00\x00\x00\x00\x8c\x08__main__\x94\x8c\x05twice\x94\x93\x94.'

מה היה קורה אם היינו יכולים לכתוב פונקציות למחרוזת? כמה רעיונות של דברים שאולי היה קל יותר לממש:

  1. העברת קוד בין דפדפן לשרת, בלי להכין מראש קבצי JavaScript בשני הצדדים.

  2. סריאליזציה לקומפוננטת ריאקט מוכנה עם ה Event Handlers ושליחתה ללקוח, לדוגמה עבור RSC.

  3. שמירה ב DB של פונקציות הקומפוננטות בעמודה ליד הנתונים, כך שמשתמשים יוכלו לבחור דינמית באיזה קומפוננטות להציג את המידע שלהם.

וכן אנחנו כבר עושים הרבה מהדברים האלה בדרכים עקיפות, וכל הנושא של שליחת קומפוננטות מהשרת ללקוח מטופל ואפילו בצורה יצירתית בפריימוורקים כמו Qwik. אבל אני חושב שהעבודה הקשה הזאת היא בדיוק מה שמבהיר שיש פה סיפור תשתיתי שמשפיע על הפיתוח.

נ.ב. אני מקבל את אותה הרגשה כשאני קורא היום ספרים ישנים על Design Patterns. כמה עבודה הושקעה בדברים שהיום אנחנו מקבלים במתנה, וכמה הם היו צריכים להתאמץ בשביל מה שנראה מובן מאליו בשפות חדשות יותר.

נ.ב.ב. אני לא רוצה לטעון כאן ששמירת קוד ב JSON היא רעיון טוב או רע. יש המון בעיות אבטחה סביב סריאליזציה של קוד בפיקל וב yaml שנחסכו מאיתנו ב JavaScript. אני כן חושב שמעניין לראות איך חוקי טבע שהם ברורים מאליהם בשפה אחת עובדים אחרת לגמרי בשפה אחרת.