שלושה צעדים לפיתרון בעיה
להשתכנע שיש בעיה ולמצוא את הקריטריון לפיתרון - כלומר להבין איך צריך להיראות העולם כשהבעיה פתורה.
להבין מה גורם לבעיה.
להציע שינויים שיביאו אותנו לפיתרון ולבחור את הפיתרון המתאים ביותר.
דוגמה קלה - יש לי אתר שנטען לאט. צעד ראשון הוא להבין איך אני מודד את זמן הטעינה של האתר, מה זמן הטעינה הנוכחי ומה זמן הטעינה הדרוש. צעד שני הוא להבין איזה חלקים בקוד האתר גורמים לטעינה האיטית והצעד השלישי הוא לשנות אותם כדי שהאתר ייטען במהירות הדרושה. בכל שינוי אני מודד מחדש את זמן הטעינה וכך אני מבין איזה שינויים רלוונטיים ויכול לבחור את השינוי הנכון למקרה שלי.
דוגמה יותר קשה - אף אחד לא מחזיר לי טלפון כשאני שולח קורות חיים למשרות. צעד ראשון הוא להבין מה מודדים פה. זה יותר קשה כי "אף אחד" זה כנראה סובייקטיבי ותלוי לאיזה אנשים שלחת מראש את הקורות חיים. צריך למצוא דרך לאפיין איזה משרה בדיוק אני מחפש, לארגן רשימה של כמה עשרות משרות פוטנציאליות ואז לשלוח לקבוצה של 5 משרות ולראות כמה מהם יחזרו אליי. אחרי שהשתכנעתי שאנשים רלוונטיים לא חוזרים אליי אני יכול לעצור ולהבין, מה האנשים האלה מחפשים, מה הם מצפים למצוא בקורות חיים של מועמדים. אפשר לדבר עם חברים שעובדים בתחום בתור מגייסים או עם נציגי חברות השמה ולהבין מה הקריטריונים שלהם בסינון. אחרי שהבנו את זה יש לנו רשימה של פערים ואפשר לנסות לתקן את הקורות חיים כדי לסגור את הפערים, תוך המשך מדידה תוך כדי התיקון. בדיוק כמו בסיפור של זמן טעינה, יש שינויים שאפשר לעשות יחסית מהר, ויש שינויים שדורשים השקעה גדולה.
הרבה פעמים הבעיות שגורמות לנו הכי הרבה סבל הן בכלל לא בעיות שאפשר לפתור. נסו את המשחק הזה עם "אין לי מספיק כסף בחשבון בנק", "אין לי כח לקום לעבודה" או "אין לי זמן לעשות את הדברים שאני אוהבת" ותראו שמאוד קשה למצוא קריטריון הצלחה או להבין בצורה אובייקטיבית מה גורם לבעיה. אולי הדבר הכי טוב לעשות עם התחושות האלה הוא להבין איזה בעיות אפשר לפתור שגורמות לנו להרגיש כך.