ראיתי את המשפט הזה באיזה משימת בית בריאקט שמישהו פרסם, משהו כמו "כתבו קומפוננטה שמציגה רשימה של נתונים מחולקים לעמודים וכפתורים לדפדף קדימה ואחורה. השתמשו באיזה ספריות שתרצו".

הבעיה עם "איזה ספריות שתרצו" היא שזו הסחת דעת. יש אנשים שמכירים ספריה או שתיים שבדיוק פותרות את הבעיה ויסיימו מהר את המשימה; יש אחרים שמכירים ספריות שלא הכי מתאימות אבל יעשו מאמץ להתאים אותן למשימה וייכשלו או יסתבכו; אחרים יחפשו בגוגל ספריות ויבזבזו את כל זמן המשימה על חיפוש הספריה הטובה ביותר ועוד אנשים יפספסו לגמרי את הרעיון של ספריות ויכתבו הכל בריאקט בלי ספריות הרחבה, מה שיגרום לקוד שלהם להיראות יותר ארוך או שהמשימה תיקח להם יותר זמן.

שתי אפשרויות יותר טובות לדעתי למשימות בית:

1. אין להשתמש בספריות הרחבה - תכתבו את קוד התקשורת לבד בריאקט ואת העיצוב ב CSS או style. ברור שייקח יותר זמן ולא בטוח שנראה את המוצר הכי מעוצב, אבל אולי נרוויח שיחה מעניינת על הקוד.

2. השתמשו רק בספריות X, Y ו Z - פה יש סוג של ייתרון לאנשים שכבר מכירים מראש את הספריות שבחרנו למשימה, אבל רוב הזמן בפרונט אנד קל לאנשים להשתמש בספריות רלוונטיות גם אם לא עבדו איתן בעבר. כלומר מי שעבד עם react-query יצליח להסתדר מהר עם swr. מי שעבד עם emotion יצליח להסתדר עם styled components וכו. ברור אל תבחרו פה רידאקס או ספריות שקשה ללמוד, אלא אם כן אתם ספציפית מחפשים לגייס אנשים שמכירים ספריות אלה.

יותר מדי גמישות יכולה לעבוד לרעתכם, גם במשימות בית.