כשכח מיחשוב התחיל להיות זול בזכות ירידת מחירים ווירטואליזציה גילינו שלהוסיף עוד מכונה יכול להיות הרבה יותר זול מאשר לחזק את השרת הקיים. חברות ענן איפשרו לנו להריץ קוד על עשרות או מאות מכונות במקביל, בלי שנצטרך לדעת כמה מכונות יש לנו או מה כל מכונה עושה. גן העדן של מיחשוב אוטומטי נראה קרוב מתמיד.

רק שני דברים הפריעו לחגיגה:

1. ב Scale גדול שרתי ענן יוצאים מאוד יקרים בהשוואה לעבודה על שרתים פיזיים.

2. פיתוח מערכות מבוזרות הוא יותר מורכב מפיתוח מערכות על שרת יחיד.

המעבר מארכיטקטורת שרת יחיד לארכיטקטורת ענן מסובך הרבה יותר מ"בואו נוסיף שרתים". עלינו לייצר מערכות ניהול, מערכות מעקב, לטפל בבעיות סינכרון ובכישלונות, לנהל טרנזאקציות או לבטל אותן. מהר מאוד תוספת שרתים דורשת תוספת של עוד ועוד שירותי ניהול וממשקים על אותם שרתים.

קוד גרוע לא משתפר רק כי אנחנו מריצים אותו על יותר מכונות או על מכונות יותר חזקות. רוב הזמן אפילו קורה ההיפך. לפני שעוברים לענן בואו נוודא שעשינו כל מה שאפשר כדי לשפר את הביצועים של המערכת שלנו ברמת הקוד ואנחנו מנצלים את המשאבים שיש לנו באופן הטוב ביותר. אולי אחרי אופטימיזציה בקוד ובניהול משאבים נגלה שאנחנו בעצם מהירים מספיק ולא צריכים את הענן.