תסתכלו על עצמכם היום ועל עצמכם של לפני חמש שנים ותענו בכנות, האם החמש שנים האחרונות היו באמת חמש שנים ניסיון, או שנה אחת שחזרה על עצמה חמש פעמים? הנה כמה סיבות בגללן התשובה השניה עשויה להיות נכונה:

1. הסטאק הטכנולוגי במקום עבודה צריך להתאים לפרויקטים שכבר יש שם. נכון מדי פעם אפשר להכניס כלי חדש, אבל ארכיטקטורה חדשה לגמרי מאפס שלא בטוח תעבוד? פחות קורה (מיקרו סרביסס קצת איפשרו לנו לרוץ קדימה עם טכנולוגיה גם בחברות וותיקות, אבל גם שם הדברים מתכנסים. אף אחד לא רוצה שכל מיקרו סרביס יהיה כתוב בשפה אחרת).

2. מי שעושה לך Code Review בעבודה לא ממש כותב קוד - מנהלים החל מדרגה מסוימת מפסיקים לכתוב קוד, ולכן קשה להם להביא Insights לגבי שיטות עבודה חדשות שאולי יכולות לעזור.

3. חלוקה לצוותים ולמשימות - מקום עבודה צריך לייצר קוד ולכן טבעי שאנשים שטובים במשהו ימצאו את עצמם יותר במשבצת בה הם טובים. יודעת לכתוב שאילתות? בואי תבני קוד צד שרת; יודעת לבנות ממשקים? יש מקום בצוות הפרונט. אבל בפרויקט תוכנה כל ההיבטים של הפיתוח קשורים אחד לשני ולפעמים ההתקדמות הנחוצה בניסיון תבוא דווקא מעבודה על הדבר שאת עדיין לא מספיק טובה בו.

4. חלוקה לצוותים ולמשימות 2 - ניסיון עשיר אומר שראית הרבה מקרים ואתה מצליח לזהות תבניות ולהסיק מסקנות מכל המגוון, מהדומה ומהשונה. במקום עבודה יש לנו פרויקט או כמה פרויקטים מרכזיים שנכתבו במתודולוגיה דומה. אפילו AI לא מצליח ללמוד כשאין מספיק קלטים.

כן מתכנתים לומדים דרך פיתוח פרויקטים, כן המדד של שנות ניסיון הוא חשוב אבל הרבה פעמים לא מספיק. בשביל ללמוד אנחנו רוצים לגלות דברים חדשים, להתמודד עם אתגרים וכן לטלטל את הסירה כדי להבין איזה חלקים יציבים ואיזה חלקים דורשים חיזוק.

היום סיימנו את השבוע הראשון בקורס ליווי פרויקטים. העבודה על הקורס ועם המפתחים המוכשרים שנכנסו למחזור הראשון מלמדת אותי המון על פרויקטים, פיתוח ואיך באמת לגדול כמפתחים. המחזור הבא ייפתח ביוני והרישום אליו ייפתח באפריל. שווה לשמור את התאריך.