הבלוג של ינון פרק

סתיו אלבר לקחה על עצמה פרויקט לא פשוט בכלל והוא להנגיש את נושא ההצפנה גם לאנשים שלא באים מהתחום (ולדעתי זה יעזור גם ללא מעט אנשים שכן מהתחום), בספר שהיא רוצה לכתוב בשם "סודות ההצפנה לילדים", ספר שיש לו פוטנציאל להפוך לספר חובה גם לקהל רחב של מבוגרים. סתיו כתבה בעמוד הפרויקט:

שמי ד"ר סתיו אלבר, את אהבתי לעולם ההצפנה גיליתי במסגרת לימודיי בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, שם חקרתי ושברתי צפנים. בנוסף למחקר, ניתנה לי הזכות להיות מרצה וללמד סטודנטים.

כיום, אני אמא לשני ילדים ומהנדסת תוכנה בגוגל, אבל הרבה לפני שכתבתי קוד, הייתי ילדה סקרנית שאהבה לפתור חידות. הספר הזה נכתב מתוך רצון לחשוף ילדים סקרנים לעולם המופלא של ההצפנה. שילבתי בו את הידע והניסיון שצברתי יחד עם אהבתי להוראה, במטרה לפתוח עבורם דלת לעולם סודי ומרתק.

זה ספר שהייתי רוצה לקרוא בעצמי בתור ילדה, ואני מקווה שתיהנו ממנו לפחות כמוני!

רק מהסתכלות על עמודי הדוגמה אני בטוח שזה ספר שגם אני הייתי שמח לקרוא בתור ילד (ושהוא יהיה הרבה יותר כיפי מהספר הראשון שבאמת קראתי על הצפנה). במיוחד היום עם האינטרנט וכל מהפכת המידע, הצפנה היא אחת מאבני היסוד בעולם הטכנולוגי שלנו, ואחד מפערי הידע הגדולים של הקהל הרחב ואפילו של מתכנתים. ככל שנתחיל לסגור את הפער הזה בגיל צעיר יותר נחזק את תחושת המסוגלות של הילדים שלנו ואולי נקל עליהם יום אחד כשיצטרכו לקרוא ספרי קריפטוגרפיה למבוגרים.

לכן כשסתיו כתבה לי וביקשה לנצל את הבמה כאן כדי להגיע לעוד אנשים לא היססתי, קניתי קודם כל עותק אחד לילדים שלי ורצתי לספר לכם על הפרויקט. לפי הדסטארט היא עברה את יעד הגיוס ויש עוד 41 ימים לקנות לפי שיוצאים לדרך. כל הפרטים בדף הפרויקט בקישור:

https://headstart.co.il/project/80190

דיון סופר חשוב ברדיט התחיל בשאלה של מתכנת (או מתכנתת, אין לדעת) שטוען שלא מצליח לקבל תגובות על קורות החיים שלו למרות עשר שנים ניסיון בפיתוח. הטיפ הראשון החשוב שם היה האבחנה שקורות החיים נראים כמו של ג'וניור. וזה מעניין, כי איך יכול להיות שכתוב עשר שנים ניסיון ובכל זאת זה נראה לאנשים כמו ג'וניור? ואפילו אם זה נראה כמו קורות חיים של ג'וניור, למה אין לפחות הצעות כמו שהוא קיבל כשבאמת היה ג'וניור?

גיט הוא כלי לניהול גירסאות של תוכנה. הוא פותח על ידי לינוס טורוולדס ושוחרר לראשונה ב 2005. גיט פותח כדי להחליף תוכנות שהיו לפניו ועזרו לנהל גירסאות, והצעד הראשון שלנו כדי להבין את גיט, עוד לפני שמבינים מה מייחד אותו לעומת התוכנות האחרות, יהיה להבין מה זה בכלל אומר ניהול גירסאות של תוכנות.

אחד הדברים שלא נכנסו לקורס SQL החדש שכתבתי היה שאילתות רקורסיביות. וכן מאוד רציתי להקליט עליהן שיעור אבל הרגשתי שזה יותר מדי בשביל קורס SQL בסיסי, אז בואו נראה אותן בפוסט במקום.

הי חברים.

מה לא הייתי עושה בשביל לא ללמוד SQL ... למדתי ריילס ואת ה ORM שלהם ושכנעתי את עצמי ש ORM זה הדבר וממילא אף אחד כבר לא כותב SQL; למדתי לעבוד עם מונגו ואז עם סייפר וגרמלין ואפילו דטהלוג ושכנעתי את עצמי ש NoSQL זה הדבר ותכף אף אחד לא יצטרך יותר SQL; ואפילו שמחתי כש ChatGPT התחיל לכתוב שאילתות וראיתי איך ממש תוך רגע נוכל לקבל שאילתות מהירות וטובות יותר ממה שאפשר לכתוב לבד.

וכמו איזה גירוד מציק שמסרב להיעלם ה SQL תמיד חוזר ומזכיר לך שיש דרך קלה להוציא מידע מבסיסי נתונים. שבעצם זו רק עוד שפה עם כללי הדיקדוק שלה והעקרונות שלה וששליטה בה יכולה לשפר משמעותית את איכות הקוד שאנחנו כותבים - בין אם אנחנו משתמשים ב ORM, בין אם אנחנו נעזרים ב ChatGPT ואפילו כשאנחנו עובדים עם בסיסי נתונים שלא משתמשים ב SQL.

ועם ההבנה הזאת ישבתי לכתוב ולהקליט קורס SQL מיוחד למתחילים ומתחילות שמתאים גם לאנשים בלי שום רקע קודם בתכנות. בקורס תלמדו מהצעד הראשון למה חשוב לשמור את המידע בצורה מאורגנת, מהי טבלה ואיך היא עוזרת לשמור מידע והכי חשוב תלמדו את התחביר של שפת SQL ואיתו תדברו עם הנתונים שלכם. וכן על הדרך אנחנו מדברים על ההבדלים בין בסיסי הנתונים השונים, ואיך SQL מאפשרת את השוני. הקורס הוא המשך והרחבה של סידרת פוסטים שכתבתי בנושא, ואם אהבתם את הסידרה אני בטוח שתאהבו גם את הקורס.

הפרק הראשון חופשי להתרשמות, המשך הקורס במסגרת תוכנית המנויים (רק 117 ש"ח לחודש לגישה חופשית לכל תכני האתר). פרטים והרשמה בקישור:

https://www.tocode.co.il/bundles/sql

תמיד היו אנשים שהיו יותר טובים בחיפוש בגוגל מאחרים. תמיד אם ידעת מה לחפש קיבלת תוצאות טובות יותר ומהר יותר. תמיד היו שטויות באינטרנט ואנשים שלא מספיק מבינים האמינו להן.

ובכל זאת העבודה עם AI רק מחדדת את החשיבות של אותו "ידע מינימלי". בדיוק בגלל שהשטות נראית בדיוק כמו הדבר הנכון, ובדיוק בגלל שלפחות בתחום שלנו - השטות הרבה פעמים עובדת. זה לא סתם ש AI מצליח לכתוב דוגמאות קוד קטנות אבל לא מצליח לעשות עבודה אמיתית על פרויקט גדול (וכן Cursor AI מרשים ביותר ובדיוק ממחיש את הפער בין הרצוי למצוי). אנחנו לא שם.

ואם AI לא מבין (לא יכול להבין) את ההשלכות של הדברים שהוא כותב, ולא כולל תפיסת עומק של הבעיה, הקונטקסט וכל האילוצים סביבה, אז מישהו אחר (אנחנו) יהיה חייב להשלים את החסר. ידע מינימלי הכרחי הוא הידע המינימלי שאנחנו צריכים על אודות נושא מסוים כדי לתפעל מנוע AI ולהגיע לתוצאות טובות.

דוגמה פשוטה בריאקט היא הקוד הזה ש Chat GPT הציע לי כדי להציג את ימות השבוע ותיבת חיפוש על הנתונים:

import React, { useState } from 'react';

const WeekDaysList = () => {
  const daysOfWeek = ['Sunday', 'Monday', 'Tuesday', 'Wednesday', 'Thursday', 'Friday', 'Saturday'];
  const [searchTerm, setSearchTerm] = useState('');

  const handleSearchChange = (event) => {
    setSearchTerm(event.target.value);
  };

  const filteredDays = daysOfWeek.filter(day =>
    day.toLowerCase().includes(searchTerm.toLowerCase())
  );

  return (
    <div>
      <h2>Days of the Week</h2>
      <input
        type="text"
        placeholder="Search days..."
        value={searchTerm}
        onChange={handleSearchChange}
      />
      <ul>
        {filteredDays.map((day, index) => (
          <li key={index}>{day}</li>
        ))}
      </ul>
    </div>
  );
};

export default WeekDaysList;

אם אני לא אשאל אותו במפורש על ה keys ועל הבעיות בשימוש באינדקס בתור מפתח שם הוא לא יחשוב להציף את זה - פשוט בגלל שהוא לא חושב. זה בסדר בשביל מנוע AI, אבל לא בסדר בשביל קוד אמיתי. בהיבט של ה HTML אם אני לא יודע לבקש טיפים על נגישות ה AI לא יחשוב להשתמש ב label בשביל להציג את הכותרת.

במיוחד עכשיו שאפשר לקבל כל כך הרבה עבור פרומפט הרבה יותר חשוב לדעת מה לבקש.

הרבה זמן חשבתי שבגלל ש File יורש מ IO, אין שום בעיה לקרוא ל File.read או ל IO.read ותמיד מקבלים אותה תוצאה. מבחן הניסיון גם הראה לי תמיד שאני צודק לדוגמה:

3.1.1 :003 > File.read('/etc/shells')
 => "# List of acceptable shells for chpass(1).\n# Ftpd will not allow users to connect who are not using\n# one of these shells.\n\n/bin/bash\n/bin/csh\n/bin/dash\n/bin/ksh\n/bin/sh\n/bin/tcsh\n/bin/zsh\n/usr/local/bin/pwsh\n/usr/local/bin/bash\n/usr/local/bin/zsh\n"
3.1.1 :004 > IO.read('/etc/shells')

 => "# List of acceptable shells for chpass(1).\n# Ftpd will not allow users to connect who are not using\n# one of these shells.\n\n/bin/bash\n/bin/csh\n/bin/dash\n/bin/ksh\n/bin/sh\n/bin/tcsh\n/bin/zsh\n/usr/local/bin/pwsh\n/usr/local/bin/bash\n/usr/local/bin/zsh\n"

אז למה בכל זאת רובוקופ התרגז עליי כשכתבתי IO.read? מסתבר של IO.read יש פונקציונאליות נסתרת - אם נפעיל אותו עם קו אנכי ואחריו שם של פקודה, הוא יפעיל את הפקודה וייתן לנו גישה לפלט שלה, לדוגמה:

3.1.1 :007 > IO.read('|whoami')
 => "ynonp\n"

3.1.1 :008 > File.read('|whoami')
(irb):8:in `read': No such file or directory @ rb_sysopen - |whoami (Errno::ENOENT)
        from (irb):8:in `<main>'
        from /Users/ynonp/.rvm/rubies/ruby-3.1.1/lib/ruby/gems/3.1.0/gems/irb-1.4.1/exe/irb:11:in `<top (required)>'
        from /Users/ynonp/.rvm/rubies/ruby-3.1.1/bin/irb:25:in `load'
        from /Users/ynonp/.rvm/rubies/ruby-3.1.1/bin/irb:25:in `<main>'

בעולם האמיתי אף פעם אי אפשר לדעת מאיפה הגיע שם הקובץ אותו רוצים לפתוח, ולכן כשהמטרה היא לפתוח קובץ תמיד נעדיף להשתמש בפונקציה שלא תוכל להריץ תוכנית בטעות.

כשאנשים רואים בפעם הראשונה איך להשתמש ב fetch כלומר את הקוד הזה:

const res = await fetch(url);
const data = await res.json();

חלק קטן מהם ישאל "למה צריך await פעמיים". חלק מאלה ששאלו יסתפקו בתשובה "כי json מחזיר Promise", ואולי אפילו יגלו שאפשר לוותר על await אחד אם יכתבו:

const res = await fetch(url).then(r => r.json());

אבל רק מעטים ישאלו את השאלה החשובה - למה json צריך להחזיר Promise, אם JSON.parse הוא סינכרוני?

מרגע ששאלתם את השאלה מאוד קל לגלות את התשובה. היא גם בתיעוד וגם Chat GPT יודע לתת הסבר די טוב. אבל לא התיעוד ולא ChatGPT יעזרו אם לא נשאל אותם. כן אפילו שהכלים נהיים יותר חכמים כל יום, ואולי במיוחד לאור עובדה זו, אנחנו צריכים להמשיך ולהיות יותר סקרנים ויותר מקצועיים ממה שאי פעם היינו.

נ.ב. קרדיט לטום באינטרנט על ההשראה.

ג'אסט הוא כלי להרצת משימות לפרויקט. הוא עובד עם כל שפה ויש לו תחביר שקצת דומה ל make, רק שבעוד ש make נועד ספציפית לבנות מודולים לפרויקט, ג'אסט הוא יותר כללי במטרה שלו ומכוון להרצת משימות וניהול התלויות ביניהן.

בואו נראה דוגמה קצרה איך just יכול לעזור לנו בפרויקט node כש npm מתחיל להסתבך. נניח שיש לי קובץ package.json כזה:

{
  "name": "demo-project",
  "version": "1.0.0",
  "description": "A simple demo project",
  "main": "index.js",
  "scripts": {
    "start": "npm run build && NODE_ENV=production node index.js",
    "build": "echo building the app",
    "test": "echo \"Error: no test specified\" && exit 1"
  },
  "dependencies": {
    "express": "^4.18.2"
  },
  "devDependencies": {
    "nodemon": "^2.0.22",
    "babel-cli": "^6.26.0"
  }
}

שימו לב לבלוק הסקריפטים ובמיוחד לסקריפט start:

"start": "npm run build && NODE_ENV=production node index.js",

הסקריפט מריץ שני דברים, קודם את build ואחרי זה מפעיל את התוכנית. הוא יפעיל את התוכנית רק אם build הצליח ובהפעלת התוכנית הוא יגדיר משתנה סביבה בשם NODE_ENV. זה סקריפט שנועד להפעלה רק על מערכות יוניקס ואין בו באמת ניהול תלויות למרות שזה קצת נראה כמו. נדמיין שמישהו יוסיף עוד סקריפט לקובץ:

publish: "npm run build && npm run start"

אז במצב כזה ה build ירוץ פעמיים, כי publish יקרא לו ואז start גם יפעיל אותו.

כשה npm מתחיל להסתבך, just יכול להציל את המצב. ג'אסט הוא כלי שרץ משורת הפקודה, אבל אנחנו יכולים להוסיף אותו לקובץ ה package.json בתור תלות נוספת לפיתוח כדי שאנשים לא יצטרכו להתקין אותו בנפרד:

  "devDependencies": {
    "just-install": "2.0.2",
  }

אחרי שהוספנו והתקנו אותו אנחנו יוצרים קובץ בשם justfile בתיקייה הראשית של הפרויקט עם תוכן שנראה כמו Makefile:

default:
  just --list

start: build
  NODE_ENV=production
  node index.js

build:
  echo building app

ועכשיו אפשר למחוק את כל בלוק הסקריפטים מ package.json ולעבור לעבוד עם just. אני מריץ:

$ npx just
just --list
Available recipes:
    build
    default
    start

כדי לראות את רשימת האפשרויות, ואז בשביל המשחק אני מריץ:

$ npx just start
echo building app
building app
NODE_ENV=production
node index.js
starting app

ואני רואה ש start הריץ גם את build וגם את פקודת ה node. בשביל להוסיף סקריפט publish ל justfile אני כותב:

publish: build start
  echo publish

ובהפעלה ברור ש build רץ רק פעם אחת:

$ npx just publish
echo building app
building app
NODE_ENV=production
node index.js
starting app
echo publish
publish

התיעוד של just מצוין ויש לו הרבה פחות פינות חדות בהשוואה ל make וגם ChatGPT מכיר אותו די טוב אז לא תהיה לכם בעיה להיעזר ב AI כשצריך. אפשר לקרוא יותר על הכלי בגיטהאב שלהם בקישור: https://github.com/casey/just/

בדף התיעוד של דינו יש רשימה של Web Frameworks שדינו תומך בהם ואני מודה שהפריט הראשון ברשימה בלבל אותי. כלומר שמעתי את אנשי דינו מדברים על תמיכה ב next.js אבל לא הבנתי שהכל כבר מוכן, ואם זה מוכן לא ברור למה האנשים ב vercel לא נותנים יותר פירסום לסיפור. אני מפרסם פה כמה ניסויים שעשיתי עם השילוב, לצערי בלי מסקנות מלהיבות.