הבלוג של ינון פרק

אחד הקונספטים שעבר כמעט בשלמותו מ React ל Vue היה ה Hooks, ובפרט הרעיון שאפשר לקחת לוגיקה שמשפיעה על State של קומפוננטה, להוציא החוצה את הלוגיקה ואת ה State שמחובר אליה לפונקציה חיצונית ואז להשתמש במנגנון מכל מיני קומפוננטות. בפוסט זה אני רוצה להראות שתי דוגמאות לכתיבת פונקציות חיצוניות כאלה ב Vue ודרכן את היכולות הריאקטיביות של הספריה. בדוגמה הראשונה נראה פונקציה שמחברת בין קומפוננטה לגודל החלון ובדוגמה השניה פונקציה ששומרת משתנה ב Local Storage כדי שהערך שלו תמיד ימשיך מאותה נקודה.

בעשר שנים וקצת שאני עובד בתור פרילאנסר ניסיתי די הרבה רעיונות איך לשפר את העסק ובמיוחד איך לעשות יותר מהדברים שאני אוהב. רובם לא עבדו. בשביל שאתם לא תצטרכו לבזבז זמן על אותן שטויות, הנה סיכום של הרעיונות שנראו לי הכי טובים בזמנו אבל בתכל'ס לא עבדו בכלל:

שתי הזדמנויות לעבודה יותר יעילה-

1. לזהות בעיות שאתם כבר יודעים איך לפתור ולבנות להן פיתרון מהיר יותר (או הכי טוב - אוטומציה)

2. לזהות בעיות חדשות שהייתם צריכים כבר לדעת לפתור ולסווג אותן טוב יותר

ניצול ההזדמנות הראשונה דורש שינוי מחשבה: במקום להסתכל על המשימה הנוכחית במנותק מהעולם, צריך להתחיל להסתכל על החיים בתור רצף של משימות שרובן חוזרות על עצמן. כל משימה שנצליח לפתור בצורה יעילה תחזיר את ההשקעה בזמן.

ניצול ההזדמנות השניה דורש שינוי חשיבה מסוג אחר: במקום להתחיל מהפיתרון צריך להתחיל לחפש תבניות בבעיות עצמן כדי לזהות מתי פיתרון אחד יתאים למספר בעיות שונות, ואז לארגן מחדש את הבעיות כך שיתאימו לפיתרון שמצאנו.

סקריפט שלוקח הקלטה של וובינר מזום ומעלה אותו לדף המתאים באתר חוסך לי עבודה כל שבוע ומחזיר מהר מאוד את הזמן שהשקעתי בכתיבה שלו.

בניית תוכנית עבודה ללימוד נושא חדש עוזר לראות את האתגרים הדומים בלימוד נושאים חדשים ועוזר להסתכל על משימה כמו "לימוד פייתון" בתור משהו שאני כבר יודע לעשות. זה סוג של "ללמוד פרל" רק מספר אחר.

קוברנטס הוא אחת מהטכנולוגיות האלה שבקלות יכלתי לדלג עליה: מסורבלת פחות או יותר כמו שהיא פופולרית. כשלקוחות שאלו אותי על קוברנטס תמיד אמרתי שהרבה ממליצים אבל אני לא הכי מכיר. כשנתקלתי במדריך או Tutorial על קוברנטס הייתי שומר לי אותו בתיקיה מיוחדת בסימניות ומבטיח לעצמי לחזור אליו כשיהיה זמן (ויודע בלב שאף פעם לא יהיה).

כל זה השתנה כשלקוח הציב מולי עובדה וביקש עזרה בהעלאת יישום לקלאסטר. כשניסיתי להגיד שאני לא מכיר קוברנטס ועדיף לפנות למישהו אחר התשובה היתה "אתה תלמד מהר". ובאמת הלכתי ללמוד, למרות שמהר זה לא היה. כי קוברנטס עם כל הרצון הטוב באמת קצת מסורבל והתיעוד באמת ארוך מדי ומסתבר שאפילו כל ה Tutorials האלה ששמרתי רק לימדו אותך איך להתקין קלאסטר, אבל לא ממש איך להעלות אליו יישומים.

עכשיו כשאני כבר יודע קוברנטס (או לפחות מספיק ממנו בשביל להיות מועיל), אני רוצה לעזור למי מכם שמעוניין ללכת באותה דרך. לראות את הדברים היפים של קוברנטס מנקודת מבט של מפתחים בלי להתעסק באופטימיזציות (החשובות) מנקודת המבט של Devops. במילים אחרות להשתמש בקוברנטס בתור פלטפורמה להתקנה והרצת יישומים.

והאמת שקוברנטס הוא אחלה פלטפורמה לזה. בין הדברים שאתם מקבלים מהקופסה יש:

1. הרצה אוטומטית של היישום שלנו בתוך קונטיינר, כולל הפעלה מחדש כשמשהו מתרסק והוספת שרתים אוטומטית כשיש עומס.

2. העלאת גירסה ב Zero Downtime Deployments.

3. שיכבת אבסטרקציה מעל שרתי ענן, כך שאפשר יהיה לעבור בין הענן של אמזון, גוגל או מייקרוסופט בלי לשנות שורת קוד ביישום.

4. אבסטרקציה של Cron Jobs ומעקב אחרי הג'ובים שרצו או נכשלו.

5. ניהול אוטומטי של "סודות".

6. ממשק ניהול גרפי שמראה לנו את כל מה שעובד או לא עובד בקלאסטר.

סך הכל אחרי שמתרגלים העבודה עם קוברנטס היתה לי (ותהיה לכם) קלה יותר מאשר העלאת קונטיינרים ידנית לשרת או עבודה עם docker-compose.

ביום חמישי הקרוב בשעה 10:00 בבוקר אני מתכוון להעביר בזום וובינר של שעה עם הסבר הכי פשוט שאפשר על קוברנטס, על היכולות שלו, על מה צריך להתקין בשביל לעבוד איתו והדגמה של העלאה לענן אפליקציה בעזרת קוברנטס. כן נדרש ידע קודם ב Docker ורצוי היכרות עם Node.JS. אם יש לכם V בשתי הקופסאות האלה מוזמנים להירשם למפגש בקישור:

https://www.tocode.co.il/workshops/107

נ.ב. הקלטה תעלה כאן לאתר כמה שעות אחרי המפגש אז אם השעה לא מסתדרת לכם אין לחץ תמיד אפשר לראות את השידור החוזר.

נתראה בחמישי, ינון

אלעד עובד כפרילאנסר כבר שנה. הפרויקט הראשון שלו היה פיתוח חנות דיגיטלית לדוד שלו שמנהל חנות צעצועים. זה לא שהדוד יותר מדי רצה חנות דיגיטלית אבל נו מה לא עושים בשביל משפחה. אחרי זה אחד הלקוחות של הדוד ראה את האתר וביקש גם חנות, וככה במשך שנה יצא שאלעד המשיך לפתח חנויות דיגיטליות מכל מיני סוגים. הוא התחיל עם וורדפרס אבל לאורך השנה למד גם Shopify, Rails ואפילו פיתח כמה כלי אוטומציה שעוזרים לו לתת שירות מהיר יותר ללקוח הבא. היום לאלעד יש כמה עשרות חנויות שהוא מנהל וכשלקוח חדש מצלצל (מה שקורה לעתים קרובות) הוא יודע בדיוק איזה מוצר להציע.

אירית התחילה לעבוד כפרילאנסרית בערך באותו זמן של אלעד וגם הפרויקט הראשון שלה היה דרך משפחה. אצלה זאת היתה בת-דודה שבדיוק פתחה גלריה ורצתה אתר כדי למכור את הציורים שלה. בעקבות הבת-דודה הגיעו עוד שתי חברות ציירות אבל הפעם אירית וויתרה על העבודה. היא מצאה פרויקט יותר משתלם אצל מכר שבדיוק גייס כסף לסטארט-אפ חדש שפתח והתחילה לבנות להם אפליקציית Mobile חוצת פלטפורמות. שישה חודשים מאוחר יותר האפליקציה לא ממש התרוממה והסטארט-אפ הלך ל Pivot. אירית פתחה פרופיל ב X-Place והצליחה למצוא עבודה יחסית משתלמת בתור פרילאנסרית המפתחת קוד Backend למוצר שעושה אופטימיזציה לפרסומות. לא מזמן הסטארט-אפ העביר את הפיתוח לאוקראינה ואירית חזרה ל X-Place למצוא את הפרויקט הבא.

במהלך השנה אירית הרוויחה משמעותית יותר מאלעד, אולי אפילו כפול. אלעד לעומתה בנה נכס ובשנה הבאה הוא יוכל להעלות מחירים ולגבות ריטיינר מלקוחות קיימים. העסק שלו צומח בזמן שאירית מתחילה כל כמה חודשים שוב מאותה נקודה.

כפרילאנסרים, בחירת הפרויקטים היא האחריות הכי גדולה שלנו. תבחרו פרויקטים נכונים ותוכלו לבנות עסק שיחזיק ויתפתח לאורך שנים. התמורה הכספית של פרויקט בודד היא אולי פרמטר שקל למדוד אותו אבל בטווח הרחוק כמעט חסר חשיבות.

הילד שלי בכיתה ד קיבל שיעורי בית במחשב באנגלית: המחשב מקריא מילה ואז הילד צריך ללחוץ על התמונה של המילה שהוקראה. המטרה כנראה לתרגל אוצר מילים או לאמן את הילד לזהות מילים מקריאה או מה שלא יהיה. אבל בגלל שיש יחסית מעט מילים ברשימה, וההתחלה של כל מילה היא שונה, אז מהר מאוד הוא תפס את הפרנציפ ואיך שהרובוט התחיל רק להקריא את ההברה הראשונה של המילה מיד הילד לוחץ על התמונה המתאימה כדי להתקדם. זה קסום ולא יעיל באותה מידה.

לשאלה שלי למה הוא לא מקשיב לכל המילה הוא ענה שהוא היה שמח להקשיב אבל התרגיל חוזר על עצמו כל כך הרבה פעמים שזה חסר טעם ומשעמם. הוא מעדיף לסיים את זה מהר ולהתקדם לדברים שהוא באמת רוצה לעשות.

קסום.

את האפקט לטווח הרחוק של כאלה תרגילים אפשר לראות בצורת הלימוד הלימוד שלנו כמבוגרים: במקום להחליט שאנחנו מקדישים שעה לתרגול, אנחנו לוקחים רשימת תרגילים ומחליטים שצריך לסיים את כולה, ואז נכנסים למצב עבודה בו אנחנו מנסים לסיים את כל התרגילים כמה שיותר מהר. כאילו אם "סיימתי" רשימה אקראית של תרגילים זה אומר משהו על רמת הידע שלי.

במקום לחפש התאמות שוב ושוב היינו יכולים להחליט שאנחנו מתמקדים רק במילה אחת. אנחנו מחפשים שירים (באנגלית) עם המילה הזאת, סיפורים (באנגלית) עם המילה הזאת, מנסים למצוא אותה בסרטים (באנגלית) ביוטיוב, מכינים מדבקות עם המילה הזאת (באנגלית) ומדביקים על חפצים בבית. לימוד חופשי שמתחיל ממילה אחת מוביל לבד לידע נרחב בהרבה מאשר לימוד מבוסס צ'קליסט.

אני לא חושב שבתי ספר הולכים להשתנות בתקופה הקרובה. אבל אם כבר סיימתם את הבית ספר ואתם מחפשים ללמוד נושא טכנולוגי חדש, שווה לזכור את הדברים שלא אהבתם בשיטת הלימוד שלהם ולא לחזור עליהם עכשיו. תרגיל אחד מספיק, ועדיף לפתור אותו כמה שיותר לאט.

כשריאקט נכנס לאופנה אחד הטיעונים המרכזיים להשתמש בו היה סדר בקוד. המחשבה לפני ריאקט היתה שאנחנו כותבים קוד שמטפל באירועים, לדוגמה "כל פעם שמשתמש לוחץ על כפתור תעשה X" או "כל פעם שמשתמש גולל את המסך תעשה Y". שיטת האירועים הפכה מאוד קשה לתחזוקה כשהקוד התפרס על פני המון קבצים, וכל קובץ הוסיף עוד ועוד אירועים לאותם כפתורים. יותר גרוע היה שהתחלנו לחבר אירועים לדברים שלא באמת קורים על המסך (כל פעם שמשתנה X מתעדכן תזרוק אירוע).

ריאקט היה אמור לתקן את הבלאגן הזה במעבר לשיטת עבודה דקלרטיבית. במקום להגיד מה לעשות כשקורה משהו, אנחנו פשוט מגדירים איזה מידע יש במערכת ואיך ה UI נגזר מהמידע, וריאקט משלים את החסר. אם בעקבות לחיצה על כפתור משתנה מסוים מתעדכן, אוטומטית ריאקט ידע לעדכן את ה UI לפי הערך החדש. לכאורה ה UI תמיד יהיה עקבי עם המשתנים שלנו ואם נדפיס תמונה של כל המשתנים במערכת נוכל תמיד לדעת מה יהיה המצב על המסך.

זה באמת פתר כל מיני באגים של סינכרון בין מקומות שונים ב UI אבל יצר באגים חדשים ויחודיים לריאקט. הנה 5 תבניות שלדעתי הופכות את קוד ריאקט שאני כותב לקשה מאוד לדיבוג.

ריאקט נותן לנו הרגשה שהכל אפשרי. שאם רק ניתן לו לעשות את העבודה שלו נוכל לקבל ביצועים מצוינים ואפליקציה שמשתמשים יהנו ממנה. המציאות לא תמיד תואמת את התחושה. מקום אחד שתמיד מפתיע מתכנתים הוא רשימות ארוכות, והאופן בו ריאקט מטפל (נו, מנסה לטפל) בכל הסיבוך סביב זה.

כשהתחלתי להקליט קורסים היה לי מאוד חשוב לבנות קורסים שיהיה נעים לאנשים לשמוע. אז התחלתי להתעניין בתחום: קניתי מיקרופון יותר מדי טוב, למדתי איך להשתמש בתוכנת עריכת סאונד (וקניתי אחת סבירה), למדתי מה זה פלאגינים (וקניתי כמה מוצלחים וכמה פחות מוצלחים), ניסיתי ללמוד על אקוסטיקה ולהקליט בכל מיני מקומות בבית או בחוץ ואפילו ניסיתי לשים מיזרונים על הקירות בשביל לעצור את ההד.

כל ההרפתקאה הזאת עלתה לי יותר מדי זמן וכסף, והכי גרוע, הרגשתי כישלון. לא משנה מאיפה לקחתי טיפים נראה היה שלעולם לא אצליח להגיע לתוצאה שאני באמת רוצה. לא הבנתי למה בכל המאמרים ברשת הדבר הזה נראה כל כך פשוט, ורק אצלי כלום לא מצליח. מה אני מפספס?

בסוף התייאשתי. זרקתי את המיקרופון, מחקתי את הפלאגינים והלכתי להקליט באולפן. חבל שאי אפשר לפתור את כל הבעיות בחיים באותה קלות.

פרודוקטיביות זה קודם כל היכולת לפתור בעיות מהר ובצורה טובה. לא תמיד יהיה פיתרון מדף טוב לבעיות שלנו, אבל כשיש אחד זה ממש לא הגיוני לוותר עליו.

שאלה- האם צריך לבצע commit אחרי reset? מה יקרה אם נעשה? מה יקרה אם לא נעשה?

תשובה- זה תלוי. והנה הפירוט.