הבלוג של ינון פרק

טיפים קצרים וחדשות למתכנתים

זה ריאקט? זה ויו? זה JSX בתוך Vue!

08/07/2021

גירסאות עדכניות של Vue יחד עם קצת קסמים של Babel החלו לשלב תמיכה בכתיב JSX בתוך קומפוננטות. הנה קצת קוד Vue כדי להבין על מה מדובר:

export default {
  data() {
    return {
      value: 0
    };
  },

  methods: {
    inc(amount) {
      this.value += amount;
    }
  },

  render() {
    return (
      <div class="counter">
        <p>
          You clicked {this.value} times.
          <button onClick={this.inc.bind(null, 1)}>+1</button>
          <button onClick={this.inc.bind(null, -1)}>-1</button>
        </p>
      </div>
    );
  }
};

ואפשר לראות את מונה הלחיצות שלי בפעולה בקודסנדבוקס הבא: https://codesandbox.io/s/mystifying-leavitt-2iobe

הכתיב הזה בהחלט מרגיש בבית למתכנתי ריאקט. הכל פה חוץ מהשטויות של ריאקט, כלומר אנחנו כותבים class ולא className, ו for במקום htmlFor. בנוסף יש תמיכה גם ב Custom Directives של Vue, והכי מרגש שאפשר לכתוב את כל הקוד בקובץ js רגיל וכך לכתוב מספר קומפוננטות באותו קובץ. וכן למרות שהדוגמה שלי כאן היא מהכתיב הישן, גם Composition API תומך בסיפור הזה ומאפשר להחזיר JSX מ setup.

החסרונות? קודסנדבוקס עדיין צובע באדום את ה JSX, הרבה חברים לצוות בטח לא יבינו מה כתבתם שם ויהיה קשה לעשות קופי-פייסט מדוגמאות באינטרנט.

פרטים נוספים בתיעוד הקרוב אליכם בקישור: https://github.com/vuejs/jsx-next/tree/dev/packages/babel-plugin-jsx#readme.

מאוחר מדי

07/07/2021

פרויקטי לימוד בעולם התוכנה כוללים פחד מובנה: הפחד להגיע מאוחר מדי. גם אם אני מבין "מה" צריך עכשיו ללמוד כדי להתקבל לעבודה, וגם אם אני יודע "איך" צריך ללמוד את זה כדי להתקבל עכשיו לעבודה - עדיין יש בעיה: הלימוד יכול לקחת גם חצי שנה, ובסופה אולי הדבר הזה שלמדתי כבר לא יהיה רלוונטי. אולי נצטרך משהו אחר לגמרי.

קל לשאול "לאן נעלמה jQuery" או "מה קרה ל perl" ולתהות, האם קוברנטס עדיין יהיה רלוונטי בעוד חצי שנה? או React Native? ואפילו אם כן האם הם יהיו רלוונטיים באותו אופן, כלומר האם הגירסה שאני לומד עכשיו תהיה רלוונטית כשאני אגיע לרמה שאני יכול להשתמש בה כדי להרוויח?

אני חושב שהאמת קצת יותר מורכבת.

דברים שלוקח חצי שנה או שנה ללמוד הם בדרך כלל תחומי ידע שלמים. גם אם נראה לך שאתה יודע קצת HTML, האמת היא שבשביל להגיע לרמה מספיק גבוהה ב Front End כדי שתוכל להתפרנס מזה תצטרך כמה חודשי לימוד, במהלכם תלמד הרבה יותר מאשר ספריה ספציפית: אתה תלמד שיטת עבודה ותחום ידע. תלמד לעבוד עם Debugger, לגשת לפרויקט, להתמודד עם בעיות. והניסיון הזה נצבר וממשיך איתנו הלאה. מתכנת שיודע טוב jQuery וכתב כבר jQuery Plugins ילמד ריאקט הרבה יותר מהר מאשר מישהו שהגיע מאפס. ההתקדמות בתוך התחום, אחרי שיש לך את הבסיס, דורשת מעט מאוד השקעה.

גם אם תלמד עכשיו ריאקט חצי שנה ובעוד חצי שנה לא יהיו יותר משרות ריאקט בארץ בכלל, זה עדיין יהיה בסדר. רוב מה שלמדת בחצי שנה הזאת היה איך לעבוד בפריימוורק פיתוח ווב מודרני, ואותם עקרונות יעזרו לך ללמוד Vue או Angular. אפשר לחשוב על זה כמו על גולף: המכה הראשונה צריכה להיות חזקה ולקרב אותנו למקום המתאים, גם אם אחריה תצטרך עוד כמה מכות כדי להיכנס לעבודה על פרויקט אמיתי.

זה לא מאוחר מדי וזה לא יהיה מאוחר מדי. טכנולוגיה ספציפית או כלי ספציפי אולי ימותו, אבל לתחום ידע שלם לוקח הרבה יותר זמן להיעלם.

מרצפת שבורה

06/07/2021

יש לי במטבח מרצפת שבורה שקשה להתעלם ממנה. כל פעם שאני ניגש לעשות כלים הרגל מוצאת את הדרך לתוך החריץ שבמרצפת כאילו בשביל להזכיר כל בוקר מחדש את אותו יום חסר מזל, בו החזרתי את הכלים מהמדיח לארון וכוס אחת החליקה לי מהיד ושברה את הריצפה.

הייתי צריך להיות יותר זהיר ...

הייתי צריך להתאמץ יותר ...

אני בטח הבן אדם היחיד בעולם שמפיל כוסות בזווית כזאת ...

כמובן שהמחשבות האלה חסרות טעם ואני מקווה שאתם כבר רואים את האנלוגיה. היכולת שלנו "להתאמץ יותר" מוגבלת על ידי הגנטיקה. עם הרבה מאמץ אפשר להיות קצת יותר טובים, קצת יותר זהירים, קצת יותר חכמים. אבל הבעיה האמיתית לא היתה חוסר הזהירות שלי אלא השבריריות של הפלטפורמה. כשהתשתיות שלנו שבירות כל פעולה הכי קטנה דורשת מאמץ גדול רק בשביל לא לשבור כלום. הסכנה אורבת מכל עבר ורגע אחד של חוסר זהירות עלול להביא לשבירת הריצפה או לתוצאות גרועות בהרבה.

תשתית יציבה, לא רק שנותנת למתכנתים הרגשת ביטחון, גם מעודדת אותנו לנסות רעיונות חדשים ולגלות מהר יותר מה עובד. בדיקות אוטומטיות, CI, יכולת להגיש שינויים רק לאחוז קטן מהמשתמשים (Feature Flags), ניטור מתמיד, גיבויים ורפליקות וכמובן פילוס המשטח לפני הנחת המרצפות הם הדברים שבונים מערכות שמחזיקות לאורך זמן.

שלושים שעות עבודה ברצף הן לא הפיתרון

05/07/2021

בכתבה שזכתה ללא מעט תגובות בדה מרקר הופיע ציטוט של פרופסור סקוט גאלווי. הוא כותב:

"העבודה הראשונה שלי היתה בבנק מורגן סטנלי. הייתי בפיגור מבחינת הביצועים שלי באוניברסיטה בהשוואה לאנליסטים המתחילים האחרים. בכל שבוע שני היה לי מנהג: הייתי מגיע לעבודה ביום שלישי בבוקר ויוצא משם רק ביום רביעי בלילה. לא היה אף אחד שחיכה לי בבית, ולא היו לי תחביבים של ממש. לאדם בשנות ה–20 לחייו לא צריך להיות בעיה לעבוד יותר מ–30 שעות ברצף — אלא אם הוא בוחר לשכנע את עצמו אחרת".

המשפט הזה נגע בי, כי גם אני תקופה ארוכה חשבתי שהדרך להרוויח ולהצליח היא פשוט לעבוד יותר שעות, ובאופן קבוע הרגשתי רע עם זה שאני לא עובד "מספיק" שעות. לקח לי הרבה זמן להבין שזה קשקוש, או לפחות לא ככה זה עבד עבורי בחיים.

המפתח שעוזר לנו להגיע להצלחה ולהרוויח טוב הוא ההבנה שהשוק מתגמל על מיומנות, ולפחות בתחום שלנו של פיתוח תוכנה, מתכנתת מיומנת תוכל להרוויח משמעותית יותר ממתכנתת פחות מיומנת או בתחילת הדרך - עד כדי פערים של פי 2, 3 או אפילו פי 5 לשעת עבודה. אם תשקיעו 60 שעות בשבוע בעבודה שמכניסה 100 ש"ח לשעה תרוויחו בכל חודש 27,000 ש"ח. לעומת זאת אם תשקיעו שנה שלמה בלימוד ושיפור מיומנות תוכלו למצוא עבודה ב 500 ש"ח לשעה ועכשיו ב 20 שעות עבודה בשבוע בלבד אתם מרוויחים 45,000 ש"ח בחודש.

צריך להגיד, לשבת שנה בבית מול קורסי וידאו באינטרנט זאת לא דרך לשפר מיומנות ברמה של פי 5 במשכורת. אתם צריכים לעבוד ולעבוד על פרויקטים אמיתיים. אבל יחד עם העבודה על אותם פרויקטים אתם חייבים להשאיר זמן לימוד, לפחות באותו היקף של "עבודה" על הפרויקט. יכול להיות שיש מקצועות שזה הולך יחד ומקום העבודה דואג לכם גם לכל ההיבטים של ההכשרה ומקצה עבורכם זמן לימוד. בתוכנה זה לא המצב. בתוכנה הדרך היחידה לשפר מיומנות היא ללמוד לבד ולהמשיך להתעדכן כל הזמן במקביל לעבודה.

רצפים של שלושים שעות לא הופכים מתכנתים לשמחים יותר. הם כן יכולים להיות רלוונטים לסטארטאפיסטים שהולכים עכשיו בכל הכח על פרויקט ספציפי ויזכו בכל הקופה כשהפרויקט יצליח, והם אולי רלוונטים לרופאים, עורכי דין או כלכלנים, שם השלב של "ההכשרה" ממוסד יותר. אבל למתכנתים זה כיוון לא בריא ולא ריווחי.

תמונת סיום

04/07/2021

בכל פרויקט שאנחנו לוקחים קיים אתגר ההתמדה. הוא לא האתגר היחיד כמובן אבל הוא המנוול והעוצמתי מכולם. אפילו האנשים המוכשים ביותר בתחומם היו צריכים להתמיד שבועות, חודשים ולפעמים שנים כדי לבנות דברים גדולים.

הרבה פעמים אנחנו מתחילים פרויקט עם הרגשה שהכל יהיה בסדר ונצליח להתמיד ולסיים אותו רק בשביל לגלות אחרי ימים או שבועות בודדים שהזמן פועל לרעתנו. שהשקעה של שעה ביום, שנראתה לגמרי אפשרית בתחילת הדרך, נראית אחרי שבועיים-שלושה כמו משימה בלתי אפשרית. אבל מה קרה פה? האם באמת סדר היום שלנו השתנה כל כך בשבועיים-שלושה האלה? לאן נעלם הזמן שלפני כמה שבועות עוד היה אפשרי למצוא?

התשובה אני חושב היא שזה לא הזמן שהשתנה אלא אנחנו. ככל שאנחנו מתקדמים בתוך פרויקט כך "תמונת הסיום" שלו הולכת ומאבדת מהחדות שלה. מהחלום של לפני חודשיים נשארו רסיסים, ובהיעדר חזון ברור ותשובה ברורה ל"לאן אני רוצה להגיע" כבר אי אפשר לעשות את אותו מאמץ.

ניקח דוגמה קטנה שתעזור להבין על מה מדובר פה. דמיינו את עצמכם עובדים כבר 8 שנים באותה עבודה בתחום שהולך ודועך, אין לכם עניין מקצועי ואתם שם רק מטעמי נוחות, ודי בטוחים שלא הרבה מחכה לכם בחוץ. מפה לשם אתם פוגשים לקפה חברה שבדיוק סיימה לימודי Data Science והתקבלה לעבודה בתחום. היא מספרת על כל הדברים הטובים בעבודה החדשה: על התנאים, המשכורת, על אינסוף הצעות עבודה שהיא מקבלת כל שבוע מחברות מתחרות, על העניין והאתגרים המקצועיים בעבודה.

אחרי השיחה אתם בטוחים שהשמיים הם הגבול ונכנסים מלאי מוטיבציה לרשת להתחיל ללמוד את התחום החדש. שלושה שבועות מאוחר יותר השיחה עם החברה כמעט נשכחה, או יותר נכון מקבלת קונטקסט אחר לגמרי. הלימוד של שלושת השבועות האחרונים הבהיר שזה לא הולך להיות טיול בפארק, ושדרוש מאמץ מנטלי משמעותי ולאורך זמן כדי להגיע לקו הסיום. המוח שלנו משחק על רגשות ואותם רגשות של קלילות, שמחה והתרגשות של לפני שלושה שבועות התחלפו עכשיו בחרדה, בתחושת כישלון, בפחד ובמחשבה שאולי אני לא מספיק טוב בשביל לעשות את השינוי שאותה חברה עשתה. אני כבר לא יכול לראות את עצמי בנעליים הקלילות של מדען נתונים.

תמונת הסיום של הפרויקט צריכה להיות מפורטת ואפשרית עבורי. כל אובדן מוטיבציה נובע מטישטוש של אותה תמונה ואותו חזון, ואובדן המוטיבציה הוא שמביא לאובדן אותה שעה קריטית ביום שמוקדשת ללימוד.

ולכן הפיתרון לאובדן הזמן הוא לא ניהול יותר טוב של הזמן או איזו תוכנת ניהול משימות חדשנית. הפיתרון האמיתי הוא להחזיר לעצמך את הפוקוס על מה אתה רוצה להיות ולמה אתה חושב שזה אפשרי עבורך. תכתבו את זה על דף, תתלו על הקיר בחדר העבודה ותשכתבו כל פעם שאתם מגלים ששוב איבדתם את זמן הלימוד. רק תמונת סיום ברורה וחדה תבטיח שתמצאו זמן להשקיע ולהתקדם בפרויקט כל יום, וההתמדה תייצר את המומנטום שאתם צריכים להצלחה.

למה אני לא תמיד רושם מפתחות בלולאה ב React

03/07/2021

אחת מהודעות האזהרה שריאקט הכי אוהב להציג ב Console היא התלונה שלו על מפתחות:

Warning: Each child in a list should have a unique "key" prop. See https://reactjs.org/link/warning-keys for more information.

לרוב האנשים יש (בצדק) רגשות חזקים נגד הודעות אזהרה של פריימוורקים. הפריימוורק בטוח יודע על מה הוא מדבר ואם הוא כבר דואג להתלונן בטח יש לו סיבה טובה. בעולם שאני גדלתי כשקומפיילר הציג הודעת אזהרה זה תמיד היה קשור לבאג שלא טיפלת בו, ולתוצאה איומה שעלולה לקרות אם לא תבין את ההודעה ותטפל בה כמו שצריך.

ההודעה על המפתחות החסרים בתוכנית ריאקט היא לא מהמקרים האלה.

שני קטעי הקוד הבא שקולים, חוץ מהעובדה שאחד מציג הודעת אזהרה לקונסול והשני לא מציג:

function ComponentWithWarning() {
    const items = [10, 20, 30];
    return (
        <ul>
            {items.map(i => <li>{i}</li>)}
        </ul>
    );
}

function ComponentWithoutWarning() {
    const items = [10, 20, 30];
    return (
        <ul>
            {items.map((i, index) => <li key={index}>{i}</li>)}
        </ul>
    );
}

לכן אם אתם מתכננים "לתקן" את הודעת השגיאה בקונסול על ידי שימוש באינדקס בתור מפתח, דעו שאתם רק עושים נזק: אתם מרמים את ריאקט לחשוב שפתרתם את הבעיה, מסתירים את האזהרה שלו ונשארים עם קוד "גרוע" באותה מידה.

כאן יש דוגמה לקוד ריאקט שבור שהבאג בו הוא היעדר מפתחות יציבים, ואין בו שום אזהרה בקונסול כי הוא משתמש באינדקס בתור מפתח: https://jsbin.com/wohima/edit?output

הבעיה שלי עם הודעת האזהרה הזאת היא שבאמת לא תמיד צריך מפתחות. השימוש באינדקס, שקורה כברירת מחדל, הוא הרבה פעמים מספיק טוב. בעיות ביצועים אולי יגיעו רק כשסדר האלמנטים משתנה, ובאגים ממש יגיעו רק כשסדר האלמנטים משתנה וכשיש איזשהו אלמנט ששומר את הסטייט שלו ב DOM מחוץ לריאקט (בדוגמה מהקישור זו תיבת טקסט).

לכן ההודעה על המפתחות בעצם היתה צריכה להיכתב כך: "תשמע חבר שמתי לב שאתה מייצר אלמנטים בלולאה בתוך קומפוננטה. בגדול אני בסדר עם זה, אבל אם בהפעלה אחרת של הקומפוננטה סדר האלמנטים ישתנה לא תהיה לי דרך טובה להבין מה קשור למה וזה עלול לפגוע לך בביצועים, או אפילו לגרום לי להציג מידע לא נכון".

ולגבי האזהרה הרגילה של ריאקט? אני תמיד מעדיף אותה על פני כתיבת key={index} כי היא מזכירה לי שאין לי כרגע מפתח יציב ושאם ארצה להוסיף קוד שמשנה את סדר האלמנטים כדאי שאבחר קודם כזה מפתח.

איך להציג עץ ב React עם טבלה ו React.Fragment

02/07/2021

אחד הטריקים האהובים עליי ב React הוא השימוש הרקורסיבי בקומפוננטות. אני יודע, זה נוח פחות או יותר רק כשצריך להציג עץ של מידע, אבל עבור אותם מקרים שצריך להציג עץ הכתיבה של ריאקט היא סוג של קסם. בואו נראה איך זה עובד.

המשך קריאה

מייל חודשי אחרון

01/07/2021

בשנים האחרונות בכל ראשון לחודש שלחתי לכם אימייל עם רשימת לינקים שאהבתי לקרוא באותו חודש, ובחודשים האחרונים אלה כללו גם תקציר של הפוסטים שהכי אהבתי לכתוב פה לאתר טוקוד. המייל הזה בא לסכם ולסיים את ההרגל הזה, קצת להסביר למה ולהציע רעיונות למי שעדיין רוצה להעתדכן.

המשך קריאה

יותר מדרך אחת

30/06/2021

מה הדרך הכי טובה לבנות מערכת? מה הדרך הכי טובה להתקבל לעבודה בהייטק? מה הדרך הכי טובה ללמוד טכנולוגיה חדשה?

לכבוד ההנפקה של דואולינגו הערה שהופיעה בהאקרניוז תפסה אותי היום לא מוכן. הכותב הסביר כמה קשה ללמוד דרך דואולינגו ואיך הלימוד בפימסלר היה עבורו הרבה יותר רלוונטי. איך זה יכול להיות, רציתי לשאול אותו (או אותה)?! הרי לי היה ניסיון בדיוק הפוך עם שני הכלים.

אבל מחשבה שניה על שני הסיפורים הזכירה לי שלא חייבים לבחור, שיש יותר מדרך אחת ללמוד שפה, או לבנות עסק, או להתקבל לעבודה בהייטק או לבנות מערכת. שהדבר הכי חכם הוא בכלל לשלב כמה שיותר דרכים כדי לבנות את התמהיל שעובד עבורכם.

ההתעסקות בחיפוש "הקורס הכי טוב", או אפילו "התחום הכי חם" ללמוד עכשיו היא הסחת דעת. כן, צריך להחליף גישה כשמשהו לא עובד; אבל ממש לא צריך לחכות לפני שמתחילים עד שמוצאים את השיטה הכי טובה.

צרות של כולם

29/06/2021

בכל התעשייה מתכנתים נאבקים באתגרים דומים: לכולם יש יותר באגים מזמן לפתור אותם, לאף אחד אין מספיק זמן להישאר מעודכן ברמה שהוא רוצה, ולא משנה כמה מדליק המוצר שלך הלקוחות תמיד ירצו עוד פיצ'רים שייקח נצח לבנות על התשתית הקיימת. ולכולם יש משברים, כולם מתמודדים עם האקרים, עם עובדי מפתח שעוזבים פיתאום או מתחרה חדש שנכנס עם מוצר חדשני.

ובתוך זה יש שני דברים שמבדילים בין חברות ומתכנתים שמסתדרים לאלה שלא: תשתיות והרגלים. תשתיות טובות מאפשרות לחברות לצמוח, תוך ניצול טוב יותר של כח האדם באותן חברות. מתכנתים שיכולים לראות את כל התמונה ימצאו באגים מהר יותר; מתכנתים שמקבלים השתלמויות מטעם העבודה יצליחו טוב יותר להישאר מעודכנים; מערכת של בדיקות אוטומטיות עם כיסוי קוד טוב שרצה מהר מאפשרת למתכנתים לזהות בעיות בזמן ולתכנן נכון את התיקונים שלנו.

והרגלים (Habbits) נותנים לנו המתכנתים את היכולת להשתמש בתשתיות בצורה מיטבית. ההרגל להתחיל את היום בחצי שעה למידה; ההרגל להריץ את הבדיקות ולהסתכל בתוצאות שלהן כל פעם שמסיימים לעבוד על משהו; הרגלי עבודה בתוך IDEs חכמים ויכולת לקרוא מהר את הנתונים של אינסוף הכלים שעומדים לרשותנו. ההרגל לכתוב הודעות קומיט מועילות ולהסתכל בהודעות קומיט ישנות כדי להבין את ההיגיון מאחורי הקוד.

קשה לבנות תשתיות טובות וקשה עוד יותר לבנות הרגלים טובים, ובדיוק בגלל זה אנחנו חייבים.