הרבה אנשים מרגישים שכשהם קונים משהו הם משלמים כסף ומקבלים תוצאה, והתשלום הוא על מה שכבר קרה: אם אני קונה תפוח אני מרגיש ששילמתי על התוצאה של העבודה של כל האנשים שגידלו, הזיזו ומכרו לי את התפוח. אינטרקציות מהסוג הזה מחזקות אצלנו את תחושת ה"מגיע לי", כי שילמתי הרבה כסף על התפוח הזה אז מגיע לי שיהיה תפוח טעים.
יותר מועיל להסתכל על קניה כמו הזדמנות, ולהסתכל על העתיד: אם אני קונה תפוח יש לי הזדמנות להכין עוגת תפוחים נפלאה. זה בידיים שלי, זה יכול להיכשל, ואינטרקציות מהסוג הזה מחזקות אצלנו את תחושת העצמאות והיכולת.
אני רואה את זה גם בקורסים - יש אנשים שיבואו לקורס ובטוחים שאחרי שנה הם ימצאו את משרת החלומות בהייטק. הם ישבו בשיעור, יקשיבו, יכינו את כל תרגילי הבית ולא יבינו מה הם עשו לא בסדר כשהקורס מסתיים והם עדיין לא מצליחים להתקבל לעבודה.
ויש כאלה שמסתכלים על הקורס כמו הזדמנות - אחרי כל שיעור הם יחפשו לראות איך הדברים שלמדו רלוונטים אליהם לחיים וינסו ליישם כל דבר שלמדו כבר מתחילת הקורס. אלה האנשים שמסיימים קורס פיתוח אפליקציות עם 3-4 אפליקציות שהם כתבו שבכלל לא היו קשורות לסילבוס של הקורס, פשוט כי הקורס נתן להם השראה. וכן, אלה גם האנשים שימצאו בקלות את העבודה כשהקורס יסתיים.