הבלוג של ינון פרק

כששואלים אותך בראיון או בשיחת טלפון מקדימה (בדרך כלל בשיחת הטלפון) אם יש לך ניסיון במשהו יש מספר תשובות טובות שאפשר לענות:

1. כן - אני מכיר את הטכנולוגיה, בניתי בזה מספר פרויקטים והנה לינקים או צילומי מסך מפרויקטים אלה.

2. לא - שמעתי על זה אבל עדיין לא יצא לי לכתוב קוד בטכנולוגיה זו. אם אתם מחפשים מישהו עם ניסיון בדבר הספציפי הזה כנראה שאני לא בשבילכם.

3. לא - אני לא מכיר את הטכנולוגיה מספיק טוב עדיין, אבל מוכן להשקיע על חשבון הזמן שלי וללמוד אותה. אני לומד מהר אז תן לי שבועיים לכתוב משהו קטן ואם אראה שאני מסתדר עם זה אשלח לך לינק לקוד שכתבתי ותוכלו להחליט אם רוצים להתקדם.

בכל מקרה לא מומלץ להסביר ללקוחה או למראיינת למה הבחירה הטכנולוגיה עליה נשאלתם היא בעצם פח אשפה שאסור לבחור בה. אם אתם מספיק סומכים על המראיינת שלכם כדי לרצות לעבוד אצלה, תסמכו עליה שהיא עשתה שיעורי בית ובחרה את הטכנולוגיה שהכי מתאימה לצרכים ולאילוצים שלה. זה יותר מנומס וגם יביא לכם יותר עבודה.

אנשים פעם מאוד אהבו להכניס קבועים בכל מיני בסיסי ספירה לקוד התוכניות שלהם ולכן מתכנני שפות תכנות הכניסו תמיכה בכל מיני כתיבים שהיום עשויים להיראות קצת מוזרים. הבסיסים הפופולריים היו בסיס בינארי (בסיס 2), בסיס אוקטלי (בסיס 8) ובסיס הקסדצימלי (בסיס 16), וכמובן הבסיס הדצימלי הרגיל (בסיס 10).

כך קוד ה Python2 הבא עשוי להפתיע מתכנתי פייתון מודרניים:

x = 0b10
print(x) # prints 2

x = 011
print(x) # prints 9

x = 0x10
print(x) # prints 16

מכל התחיליות התחילית המוזרה ביותר היא האמצעית לבסיס אוקטלי - הסטנדרט ברוב השפות היה שכתיבת 0 לפני מספר גרם למחשב להתיחס למספר כקבוע בבסיס אוקטלי.

התנהגות זו היא שהובילה לבאג מעניין בקוד שלי שמזהה האם יום מסוים הוא חג. הקוד כתוב ב Bash ושימו לב לשורה הבאה:

if (( $(date +%"H") < 20 ))

מטרת השורה להתמודד עם חגים שנמשכים יום אחד (או שבת), בהם הבוקר הוא חג אבל מוצאי החג זה יום עבודה ולכן אפשר לשלוח מיילים או לבצע חיובים בשעות הערב. הבדיקה הזאת נשברה לראשונה בבוקר יום כיפור למרות שכנראה היתה שבורה כבר תקופה. הבעיה היתה שהקוד רץ בשעה שמונה בבוקר ופקודת הדפסה השעה החזירה את המספר 08. הודעת השגיאה נראתה כך:

-bash: ((: 08: value too great for base (error token is "08")

וזה ברור: המספר 08 הוא לא מספר תקין בבסיס אוקטלי ולכן Bash לא יודע להגיד או הוא קטן או גדול מ-20. אחרי שהבנו את הבעיה ברור גם הפיתרון - נדפיס את השעה בלי ריפוד באפסים וכך התנאי שנקבל יהיה 8 < 20, איתו לאף אחד אין בעיה. ב Bash זה אומר ששורת הבדיקה תהיה:

if (( $(date +%"_H") < 20 ))

והלקח? במחשבים, שלא כמו בחשבון, האפס בהתחלה עלול לעשות נזק גדול.

בבחירה בין מספר קורסים קל לראות שיהיו קורסים שנלמד מהם יותר טוב ואחרים שנלמד מהם פחות טוב. אני יודע את זה כי היו קורסים שעשיתי שממש עפתי עליהם ולמדתי בהם המון ואחרים שהיו קצת משעממים ולא ממש הצלחתי ללמוד מהם.

וגם בעבודה, בגלל שכבר ביצעתי לא מעט פרויקטים, אני יודע שיהיו פרויקטים מהם אני אלמד המון דברים חדשים ויתנו לי ניסיון רלוונטי ובעל ערך, וכאלה שיהיו יותר משעממים ויהיה לי קשה להתפתח בהם.

מה שקצת קשה לראות בתור תלמיד (אבל מאוד בולט כשאתה מרצה), זה שבהינתן קבוצה של 10 אנשים שנכנסים לאותו הקורס, יהיו תלמידים שיקחו מהקורס הרבה יותר ידע, ניסיון וטיפים מאחרים. אפשר להגיד שיש כאלה שיודעים לשאוב מהקורס הרבה יותר מאשר אחרים.

להיכנס לקורס או לפרויקט ולדעת להוציא ממנו את המקסימום זו גם מיומנות. גם בזה אנחנו יכולים להשתפר. ובינינו, זו המיומנות שהכי משתלם לשפר - כי היא פותחת את הדלת ללמוד דברים חדשים הרבה יותר מהר.

אחד הדברים החשובים כשלומדים שפה (טבעית) חדשה הוא להקיף את עצמך באותה שפה מכמה שיותר כיוונים. הכיוון שלנו חשוב כמתכנתים הוא כמובן שורת הפקודה או ה Shell, ומסתבר שבמערכת יוניקס אפשר בקלות לבקש מה Shell לדבר בכל שפה שתרצו.

הפקודה הראשונה שחשוב להכיר היא locale. מפעילים אותה עם -a כדי לקבל רשימה של כל השפות שהמערכת שלכם מכירה:

$ locale -a
C
C.UTF-8
en_US.utf8
POSIX

בשביל ללמד את המחשב שפה חדשה נצטרך להוסיף את קבצי ה Locale שמתאימים לשפה זו. הקובץ /etc/locale.gen כולל רשימה של קבצי locale שאפשר להתקין. רוב השמות שם יהיו בהערה ואתם יכולים פשוט להוציא מהערה את השפה שאתם רוצים להוסיף למערכת, או להוסיף שורה חדשה בסוף הקובץ. אני לומד צרפתית אז אוציא אותה מהערה:

fr_FR.UTF-8 UTF-8

אחרי זה מפעילים את הפקודה locale-gen כדי להתקין את קבצי השפה החדשים:

$ locale-gen
Generating locales (this might take a while)...
  fr_FR.UTF-8... done
  en_US.UTF-8... done
Generation complete.

ונשמח לגלות שהשפה הותקנה באמצעות קריאה נוספת ל locale:

$ locale -a
C
C.UTF-8
en_US.utf8
fr_FR.utf8
POSIX

עד לפה היינו צריכים להריץ את כל הפקודות בתור מנהל מערכת (משתמש root) כי ביצענו שינויים גלובאליים במערכת. עכשיו שהשפה מותקנת אפשר לחזור לעבוד כמשתמש רגיל. ביוניקס כל משתמש יכול לקבוע לעצמו באיזה שפה ה Shell יופיע, אבל רק מנהל המערכת יכול להתקין או להסיר שפות בצורה גלובאלית.

כמשתמש רגיל הפקודה locale מציגה את המידע לגבי השפה הנוכחית שלנו:

$ locale
LANG=en_US.UTF-8
LANGUAGE=
LC_CTYPE="en_US.UTF-8"
LC_NUMERIC="en_US.UTF-8"
LC_TIME="en_US.UTF-8"
LC_COLLATE="en_US.UTF-8"
LC_MONETARY="en_US.UTF-8"
LC_MESSAGES="en_US.UTF-8"
LC_PAPER="en_US.UTF-8"
LC_NAME="en_US.UTF-8"
LC_ADDRESS="en_US.UTF-8"
LC_TELEPHONE="en_US.UTF-8"
LC_MEASUREMENT="en_US.UTF-8"
LC_IDENTIFICATION="en_US.UTF-8"
LC_ALL=

בשביל לשנות שפה כל מה שצריך הוא להגדיר משתני סביבה בשם LANG ו LC_CTYPE. אני רוצה שהשינוי יהיה קבוע לכן אכניס את שתי השורות הבאות לקובץ ה ~/.profile שלי:

export LANG=fr_FR.utf-8
export LC_CTYPE=fr_FR.utf-8

ו... voilà המחשב מתחיל לדבר צרפתית:

$ date
lundi 7 octobre 2019, 14:38:29 (UTC+0000)

כשאני מספר לאנשים שאני הולך להתחיל פרויקט חדש, התגובות הראשונות נשמעות כמו הכותרת:

״עזוב אותך זה לא יצליח״

״דבר איתי עוד חודשיים כשתתייאש״

״זה הרבה יותר קשה ממה שנדמה לך״

״כל הכבוד על האומץ״

״לא חבל לוותר על מה שכבר יש לך?״

״אולי תתחיל עם משהו יותר קטן?״

והאמת אני מבין. אני גם כזה. אם יבוא בן אדם זה ויגיד שמחר הוא מתכנן להתחיל ללמוד פיתוח Front End והוא הולך לעזוב את העבודה, לקחת הלוואה ולהירשם לקורס... וואלה גם אני הייתי סקפטי. גם אני הייתי מניח לבחור יד על הכתף ואומר ככה ברוח טובה ״אולי תתחיל עם משהו יותר קטן?״ או ״כל הכבוד על האומץ״. חוסר האמון שלנו באנשים אחרים הוא מובנה, עתיק ומבוסס על המון המון סיבות טובות.

האמת היא שאנשים אחרים לא עשו את שיעורי הבית שאתם עשיתם, לא יודעים מה נטיות הלב שלכם ומה הסיכויים והסיכונים שאתם שמים על השולחן. הכי טוב לחייך, להודות על הדאגה ולא לקחת ללב.

במקום לחכות לאישור של כל העולם מספיק להסתכל על אלה שכבר הצליחו ולזכור שגם הם שמעו בדיוק את אותם דברים מהחברים שלהם בתחילת המסלול.

אחרי תקופה של הפסקה בוובינרים אני חוזר החודש לשיגרה של וובינרים וקורסים. לקראת קורס ריאקט שאני הולך להעביר אצל לקוח חשבתי להקדיש גם את הוובינרים לכמה פיצ'רים חדשים של הפריימוורק בדגש על React Hooks.

השבוע ביום חמישי אעביר וובינר של שעה על useContext ו useReducer. נראה למה פונקציות אלה טובות וכמה תבניות טובות של שימוש בהן. פרטים והרשמה בקישור.

שבוע הבא נשארים בסוכה ולכן שבוע אחרי זה יהיה וובינר שני על React Hooks הפעם על הפונקציות useMemo ו useCallback. נראה איך הן עוזרות לשפר ביצועים ואיך לזהות מתי כדאי להשתמש בהן. פרטים והרשמה בקישור.

עדכון אחרון הוא שינוי מדיניות שאני לוקח לקראת השנה החדשה והוא פתיחת הצפיה בהקלטות הוובינרים לכל מי שירצה ותרצה בכך. החל מהיום גם אם אתם לא מנויים לאתר אתם יכולים להיכנס בתפריט לפריט "הקלטות מבוובינרים", לבחור כל וובינר שתרצו ולהיכנס לצפות בהקלטה שלו.

בנוסף לפתיחת הוובינרים אני מתכנן להציע בעתיד הקרוב מסלולי לימוד בליווי אישי במטרה לעזור לכם להגיע למטרה מקצועית ספציפית - למצוא עבודה, לבנות תיק עבודות או להרים מוצר POC לסטארט-אפ. המטרה להשקיע חודשיים-שלושה של עבודה אינטנסיבית יחד איתי ולהגיע בסוף להגשמת המטרה המקצועית שלכם. אם מעניין אתכם לשמוע יותר פרטים אפשר לשלוח מייל או להשאיר הודעה כאן באתר ונדבר. במהלך החודש אעלה גם דף נחיתה מסודר למסלול עם כל הפרטים.

בתור ילד רוב הדברים שלמדתי היו בתוך מסגרת מחייבת ולימודים מתקשרים אצלי (ואני מוכן להמר שגם אצל רבים מכם) לאותה מסגרת מחייבת. בין אם מדובר על בית ספר, אוניברסיטה או קורס מקצועי, החזרה לשיגרה היתה יותר עניין של התגברות על קושי רגשי מאשר משהו פרקטי. לא משנה כמה רצית שהחופש הגדול יימשך, בסוף תמיד הגיע הסוף.

אבל היום החיים השתנו והרבה מהלימודים שלנו הם לימודים וולנטריים - אנחנו יוצרים לעצמנו את המסגרות, אנחנו בוחרים את המורים ואת כלי הלימוד ואנחנו קובעים לעצמנו את השעות. השינוי הזה הוא שמאפשר לאתר טוקוד ולאינספור אתרי קורסים נוספים להתקיים. אני ואתם מלמדים ולומדים כי אנחנו בוחרים בזה, ואנחנו צריכים להמשיך ולבחור כל יום בשביל שהעסק הזה ימשיך לעבוד. בהחלטה של רגע אפשר לברוח. בהחלטה של רגע אפשר להמשיך את החופש הגדול חודשיים או חצי שנה או שנתיים. אף מנהל לא יצלצל להורים לשאול למה הילד הפסיק להגיע, וגם אם יצלצל תמיד תוכלו להגיד שיש עומס בעבודה ולא מסתדר עכשיו.

תקופות כמו חופש גדול בבית ספר, חגים, או עומס לא צפוי בעבודה יכולות בקלות להוציא אותנו משגרת לימודים שבנינו במאמץ רב. הפסקות כאלה הן חלק בלתי נפרד מהחיים ואני די בטוח שהן קרו או יקרו גם לכם. שלושה מאפיינים מטרידים במיוחד של הפסקות הם:

1. רגרסיה בידע שצברנו לפני ההפסקה - אחרי חודש בלי ספורט אתה כבר לא בכושר. אחרי חודש שלא כתבת קוד את כבר לא בכושר. לוקח זמן לחזור לרמה שהיתה לפני ההפסקה.

2. מחיקה של חלק מהידע - ידע נבנה בשכבות ולהרבה דברים יש "נקודות שמירה". למרות שהרבה שנים לא כתבתי ב perl, אחרי שאוריד את החלודה אצליח להגיע מהר לרמה די טובה בזה. מצד שני בטכנולוגיה שלמדתי רק כמה שבועות לפני שיצאתי להפסקה גם אם אנסה להוריד את החלודה ולחזור לזה, אצטרך ללמוד כמעט את הכל מחדש.

3. הרגלים נמחקים אפילו יותר מהר מידע.

מסיבה זו הרבה אנשים מאריכים את ההפסקות הרבה יותר ממה שתכננו. חופשת ראש השנה של שלושה ימים יכולה בקלות להפוך לחודשיים בהם לא כתבת שורת קוד ב Python, אפילו שלפני החג מאוד רצית ללמוד את הטכנולוגיה. החזרה לשיגרה נדחית וגם כשבסוף כן מנסים הקיר נראה פשוט גבוה מדי.

אבל לא באנו לפה בשביל לסיים את הפוסט באווירת יאוש, במיוחד כשהכותרת שלו היתה "איך לחזור לשיגרת לימודים אחרי הפסקה". האמת היא שאם קראתם עד פה והבנתם את האתגרים אני חושב שכבר יש לכם כמה רעיונות איך להתאושש מהחופש. הנה שלי:

1. להכיר באתגרים. להבין שאותם הדברים שגרמו לנו לרצות ללמוד בהתחלה עדיין רלוונטים וששווה לעשות את המאמץ.

2. לא לצפות לחזור מיד לאותה רמה שהיתה לפני החג. לא להיבהל כשאתם לא מצליחים לפתור תרגילים שכבר הצלחתם בקלות בעבר, או שאתם אפילו לא מבינים קוד שכבר כתבתם בעבר. זה נורמלי.

3. כן להתאמץ וליצור שיגרה, תוך הדגשת המאמץ והדרך והתעלמות מהתוצאות העגומות. משריינים חצי שעה לכתוב קוד פייתון, ויושבים חצי שעה לפתור מחדש תרגילים שכבר פתרתם או דומים להם. לאט לאט החצי שעה תהפוך לשעה, התוכן יהפוך למעניין יותר וגם תראו התקדמות שוב.

אף אחד לא לימד אותנו איך לעשות את זה. החיים שלחו אותנו שנה אחרי שנה לבית הספר שהיה חובה. האתגר שלכם היום הוא חדש, ייחודי ומרתק. הכרה באתגר זה היא הצעד הראשון בדרך להתמודדות טובה איתו.

אחת הפונקציות הכי אהובות ב Webpack במצב פיתוח נקראת HMR או בשמה המלא Hot Module Replacement. הרעיון הוא החלפת רכיבים במערכת תוך כדי שהמערכת פועלת ובלי לטעון מחדש את העמוד.

מנגנון מטמון הוא אחד ממנגנוני שיפור הביצועים הכי קלים להבנה וליישום - הרעיון שאם דפדפן ביקש קובץ JavaScript לפני שעתיים, ועכשיו צריך לבקש את אותו קובץ אז אין טעם להוריד את הקובץ מחדש ואפשר פשוט להשתמש במה שכבר הורדנו. יש עם זה רק בעיה אחת, איך יודעים שהקובץ לא השתנה? בפוסט זה נראה כמה טכניקות של Webpack כדי לעזור לדפדפנים להשתמש ב Cache בצורה יעילה.

פיתוח פרויקט באמצעות Webpack אומר שאנחנו יכולים להריץ קוד על כל אחד מהקבצים שאנחנו טוענים. באחד הפרקים הקודמים בסידרה למדנו על Babel וראינו איך לתרגם קבצי JavaScript בעזרתו. היום אני רוצה לדבר על Scss ואיך להשתמש ב Webpack כדי לתרגם קבצי Scss לקבצי CSS רגילים.