הבלוג של ינון פרק

בתכנות יש הרבה דרכים שיביאו אתכם ליישום עובד, והרבה מאוד דרכים ללא מוצא שלעולם לא יביאו אתכם לפיתרון של הבעיה. אלה פשוט החיים: חלק מהרעיונות שלנו לא אפויים מספיק ורק אחרי שנתקדם ונחקור אותם קצת נגלה שעדיף ללכת בכיוון אחר.

זה מאוד נפוץ שמתכנת יחשוב בטעות שהדרך הנכונה לשמור סיסמאות בבסיס הנתונים היא הצפנה. אותו מתכנת יחפש וימצא עשרות דרכים שונות להצפין את המידע, רק כדי לגלות שבכל דרך שלא יבחר תמיד הוא צריך לשמור את המפתח איפשהו כדי לאמת משתמש שמנסה להתחבר, וכמו שהמערכת שלו יכולה לגלות את הסיסמא המקורית המוצפנת, כך יוכל גם תוקף שיפרוץ למערכת. נדרש צעד קשה קדימה כדי להתחיל לחשוב על Hashing של סיסמאות.

עכשיו בואו ניכנס רגע לנעליים של אותו מתכנת או מתכנתת ונדמיין את עצמנו תופסים את הראש אחרי שלוש שעות של מחקר ברגע הזה שהאסימון נופל ואתה מבין ששלוש שעות היית בכיוון הלא נכון. זה הרגע בו רוב האנשים ירגישו תסכול על בזבוז הזמן. המחשבה שמובילה אותנו היא "אם רק לא הייתי שורף שלוש שעות על השטות הזאת הייתי יכול לעשות משהו מוצלח עם הזמן שלי, אולי ללכת לים".

וזה ממש חבל שאנחנו מרגישים ככה.

כי "בזבוז הזמן" הזה הוא חלק הכרחי מתהליך הלמידה. אין שום קורס, שום ספר, שום Tutorial באינטרנט שיכול לדלג בשבילכם על בזבוז הזמן ולייצר אצלכם במוח את החיווט של מישהי שיודעת את הטכנולוגיה. הדרך היחידה ליצור את החיווט הזה היא לדפוק את הראש במקלדת עד שאחד מהשניים יישבר. דווקא ההצלחות הקלות שאנחנו כביכול מחפשים הן הבעיה - כי הצלחה קלה לא מייצרת למידה ולא מקדמת אותנו להיות מתכנתים טובים יותר.

ומה עם הים? בינינו, תמיד תהיה עוד עבודה. באמת שאין לאן למהר.

בכל האינטרנט אנשים ישמחו לשתף טיפים "איך לרתק את הקהל", "איך להעביר הרצאה כמו ב Ted" ו"עשרה דברים שאף פעם לא סיפרו לכם על עמידה מול קהל". וזה טוב ומועיל וגם אני פעם כתבתי כאלה. היום אני חושב שהדגש צריך להיות במקום אחר.

אז הנה הקשבתי לא מזמן לוובינר של קואצ'רית שאני אוהב, ותוך כדי הקשבה ניצלתי את הזמן לעשות כלים, לארגן את הבית, להעביר מטאטא ואז קצת מיילים מהירים ועוד כמה הודעות בווטסאפ בין לבין. בקיצור הוובינר נגמר ונשאר לי ממנו מעט מאוד. דווקא בגלל שלימודים הפכו למשהו כל כך לא מחייב שאפשר לעשות תוך כדי דברים אחרים, אנחנו מצפים שאם רק נשים את הפודקסט או ה Audiobook באוזניות זה יספיק כדי לקלוט את המסר. ספוילר: זה לא. לפחות בשבילי זה לא עובד.

מה כן עובד? הנה הרשימה שלי, תרגישו חופשי להוסיף בתגובות:

1. לשבת מקדימה - כל כך הרבה פעמים אני נכנס ללמד קורס ורואה איך אנשים מסתדרים, נמשכים למקומות שהם רגילים אליהם. אחדים נמשכים לאמצע, אחרים נמשכים לשורה הראשונה ואחרים לאחרונה. תקופה ארוכה אני הייתי עם היושבים ביציע, לא מתחייב, מתלבט. היום אם כבר השקעתי את הזמן להיכנס להרצאה אני אשב שורה ראשונה, עדיף באמצע.

2. לשאול שאלות - זה עובד גם בוובינר וגם בהרצאה אמיתית. מרצים אוהבים שאנשים מעורבים כי זה נותן לנו את האישור שמישהו מקשיב לנו ואנחנו לא מדברים שטויות לעצמנו. במיוחד בוובינר שם אי אפשר אפילו לראות את הפרצופים. אבל יותר חשוב, כשאני משתתף בוובינר ושואל שאלות תוך כדי אני מתאמץ לחשוב ולהתרכז כדי לשאול שאלות טובות, מה שעוזר לי להבין טוב יותר את החומר בעצמי.

3. לכתוב - לכתוב את הנקודות החשובות, לכתוב לעצמי שאלות, לכתוב למה זה דומה ולמה זה לא דומה, אפילו לקשקש קצת ליד. לתת לחומר לחלחל דרך עשיה פיזית.

4. לבדוק בעצמי - כמעט בכל הרצאה טכנית שאני שומע היום אני מנסה במקביל על המכונה שלי את רוב הדברים שהמרצה מראה. קודם כל כי זה נותן לי סיכום טוב של ההרצאה וכמובן הניסוי תוך כדי עוזר לי להתרכז במה שחשוב ולזהות את השאלות הנכונות לשאול.

5. להתכונן לפני - מיטאפ אומר שמחר יש מפגש של OWASP ישראל. הצצה קטנה באג'נדה מספיקה כדי לראות שהולכים לדבר שם על ASVS 4.0. לפני שבאים למפגש כדאי לקרוא כמה שאפשר על הגירסא: מה היא הוסיפה, איזה בעיות באה לפתור. ככל שמגיעים להרצאה עם יותר חומר רקע אפשר להתרכז יותר, לשאול שאלות טובות יותר ולקחת חלק בדיון - מה שמגביר את ההנאה והאפקטיביות.

אין טעם לבזבז זמן על לימודים "ליד" או "על הדרך". ממילא יש כל כך הרבה מה ללמוד ואף פעם לא נכסה את הכל. עדיף לעשות את המאמץ וכשיושבים ללמוד לתת את הנשמה - גם אם זה אומר ללמוד פחות דברים.

כשאנחנו באים ללמוד משהו חדש יש לנו המון שאלות, ואני ממש מתכוון ה-מ-ו-ן. הכל נראה לא ברור ואין לנו מושג מה חשוב ומה לא חשוב, אז אנחנו רוצים להבין הכל (שזה כמובן לא אפשרי). מה שיותר גרוע זה שאנחנו גם לא יודעים עדיין מה צריך לשאול, כי אין לנו את המילים הנכונות.

לקח לי היום מעל שעה למצוא איך לכתוב קוד Clojure שמחולק על פני מספר קבצים. בדרך הגעתי לאינספור לינקים ומאמרים על המון דברים מרתקים ב Clojure, שכולם היו מסובכים מדי או לא רלוונטים למקרה שלי. רק לצורך השוואה למצוא דבר דומה ב Python היה לוקח לי מספר שניות.

ההבדל הוא שאת Python אני מכיר טוב ולכן יודע בדיוק מה לחפש כדי להגיע לתוצאה הנכונה, ואת Clojure התחלתי ללמוד לפני יומיים וכל המילים שאני משתמש בהן בחיפושים מקבלות משמעות אחרת כשעוברים לעולם החדש.

וכאן אנחנו מגיעים לחשיבות של לימוד מסודר, ולדעתי בלי קשר לסגנון הלימוד שלכם. אם אתם אוהבים לראות את הכל מסודר מההתחלה שווה לקחת קורס או לקרוא ספר לפני שמתחילים לכתוב שורת קוד אחת. אבל, גם אם אתם כמוני ואוהבים קודם לכתוב קוד ורק אחר כך להבין - עדיין מאוד משתלם לפתוח ספר או לקחת קורס אחרי שמצליחים לכתוב את הקוד. הסיבה היא שהאינטרנט הוא מקום מסוכן כשמחפשים דברים בלי להבין, והתשובות שמצאתי אפילו אחרי שעה של חיפוש הן כנראה לא הטובות ביותר. והכי גרוע, עם הידע (או יותר נכון בלי הידע) שיש לי היום - גם החיפוש הבא ייקח את אותו הזמן.

רק בלימוד מסודר ומעמיק על העקרונות והתיאוריה של השפה או הטכנולוגיה נוכל לקבל את המושגים הנכונים שיעזרו לנו להיות יעילים ולכתוב קוד נכון בעבודה האמיתית.

וובפאק הוא מהכלים שכולם משתמשים בהם אבל רק מעטים מבינים אותם כמו שצריך. רוב קבצי הגדרות הוובפאק שאתם פוגשים בעולם האמיתי מורכבים מאוסף קטעים שאנשים הדביקו מהרשת ושאיכשהו מצליחים לבנות את הפרויקט. על הגדרות בניה אופטימליות, שיפור זמני הבילד או אפילו תיקון תקלות אף אחד לא מדבר. בגישת "אם זה עובד לא צריך לגעת".

אבל הסיפור כמובן הרבה יותר מורכב: כלי הבניה Webpack הוא אחד הרכיבים המשמעותיים בפרויקט שלכם, והוא משפיע על ביצועי המערכת וגם על הפיצ'רים בהם אתם משתמשים או לא. היכרות טובה עם וובפאק תהפוך את תהליך הפיתוח שלכם ליעיל בהרבה, ואת תהליך ה Deployment ובניה עבור Production ליעילים פי כמה.

מסיבה זו אני חושב שקורס וובפאק הוא צעד מתבקש לכל מתכנת ומתכנתת ווב שרוצים להתקדם הלאה ולשפר את היכולות שלהם. בקורס כזה אנחנו יכולים לדבר לעומק על פרויקטים מכל מיני סוגים, לבנות עבור כל פרויקט את הגדרות הבניה שמתאימות לו ולראות את היכולות המרשימות של וובפאק.

בקורס החדש תמצאו קצת מעל 4 שעות של וידאו המכסים המון סוגים של פרויקטים ופרדיגמות תכנות ווב כמו: React, TypeScript, CSS Modules, Mocha, Scss ועוד.

בנוסף אנחנו צוללים להגדרות ולמנגנונים הבסיסיים של וובפאק עצמו כדי להבין איך עובד Lazy Loading, תמיכה ב Browser Cache, כיווץ קוד JS ו CSS, החלפת מודולים (HMR), מחיקת קוד מת (Tree Shaking) ועוד.

אני מאוד מתרגש מהקורס הזה ובטוח שאחרי צפיה בו הגישה שלכם לוובפאק תשתנה משמעותית, ותתחילו גם אתם להסתכל על קובץ ההגדרות בתור חלק משמעותי ובלתי נפרד מקוד המערכת.

אם כבר יש לכם מנוי מוזמנים לרוץ לדף הקורס ולהתחיל לצפות. אם עדיין לא תוכלו למצוא שם שלושה שיעורים ראשונים בחינם והשאר ייפתח אחרי שתעשו מנוי.

תהנו מהקורס, ינון

אחת השאלות שהכי חשוב לשאול כשלומדים שפת תכנות היא "איך מישהי עם ניסיון בשפה זו היתה פותרת את הבעיה". אפשר לקרוא לשאלה הזו המדרגה הבאה.

כי כשאנחנו באים ללמוד שפת תכנות חדשה כבר יש לנו בראש את ה if מ Java ואת ה class מ Python ובעצם כמעט כל מילה בשפה החדשה טעונה בכל מיני משמעויות מפעם, ולכן הפיתרון הראשון שאני חושב עליו לבעיה הוא פשוט יישום של הדברים שאני רגיל לכתוב משפה אחרת לתוך השפה החדשה.

ולמה זה רע? בגלל ששפות שונות וסביבות שונות מתנהגות אחרת, בגלל שמבנה שיהיה יעיל במקום אחד עובד ממש רע במקום אחר. חוסר הידע וחוסר הניסיון בשפה החדשה אומר שאני עדיין לא רואה איך הדברים שאני כותב הולכים להישבר.

כשרק התחלתי לכתוב ריילס שמחתי לגלות את ה ORM שלו והשתמשתי במחלקות שחזרו מבסיס הנתונים כאילו היו מחלקות רגילות מ Java. זה היה מאוד נפוץ לראות בקוד שלי לולאות מהסוג הזה:

users.map do |user|
    puts user.profile.nickname
end

כשהיום עם הניסיון שיש לי בריילס עומס הנקודות בשורה מיד מכניס אותי למתח.

בלימוד שפה חדשה האתגר הוא לא לכתוב קוד שעובד. הרבה יותר חשוב לכתוב קוד שמתאים ל Ecosystem שאת באה ללמוד.

ללמוד קלוז'ר זה מהדברים שאני הרבה זמן רוצה ולא הצלחתי להגיע אליהם, ואז אתמול קלטתי שכבר נובמבר ועוד חודש מתחיל שוב Advent Of Code אז יהיה נחמד לנצל את המשחק השנה כדי ללמוד קלוז'ר. בכל מקרה בשביל שבדצמבר יהיה לי קצת מושג על איך כותבים קוד ישבתי להתקין ולהתחיל היום עם תוכנית קלוז'ר ראשונה שלי.

המטרה היתה לבנות משהו לא מסובך מדי (בכל זאת שעה ראשונה עם קלוז'ר) אבל גם לא סתם Hello World. בסוף הלכתי על המשימה הראשונה מ AoC של שנה שעברה. תיאור המשימה המלא בקישור הזה.

ניגש לקוד?

ערן העביר היום וובינר על ג'קיל והזכיר לי כמה כיף לפתוח בלוגים. אחרי הוובינר המשכתי לשחק עם הכלי עד שהצלחתי לשים משהו באוויר וזה נראה כך:

https://ynonp.github.io/ynonlearnsrussian/

בשביל שיהיה קל לשחזר את ההישג עם בלוגים עתידיים שארצה או שאתם תרצו לפתוח, אני מסכם כאן את הצעדים המרכזיים ביצירת ופתיחת בלוג ואחסונו אונליין בחינם על גיטהאב.

כשאתם באים לקנות מכונים יש המון אופציות מהן אפשר לבחור ויש כמה דברים ברורים - אם בחרתם לקנות רכב חדש אתם יודעים שתהיה ירידת ערך בשנים הראשונות, אם הלכתם על יד שניה אתם יודעים שתשלמו קצת פחות אבל לא תקבלו את הרכב עם כל הניילונים ואם הלכתם על רכב קצת יותר ישן (הבחירה האהובה עליי) אתם יודעים שתשלמו פחות מראש אבל תבלו יותר זמן במוסך.

בתוך המערכת הזאת אנחנו יכולים להיות מופתעים לטובה או לרעה - אם קנינו רכב ישן וכבר שנתיים שהוא לא ראה מוסך אנחנו מופתעים לטובה. אם קנינו רכב חדש ואחרי חודש דברים מתחילים להישבר אנחנו מופתעים לרעה ומתעצבנים.

המשחק של תיאום ציפיות בתור פרילאנסרים אינו שונה בהרבה:

1. אם את הפרילאנסרית שיודעת לפתור בדיוק את הבעיה שאני צריך ובצורה הטובה ביותר, יהיו לקוחות שישמחו לשלם אקסטרה, בדיוק כמו שיש אנשים שאוהבים לקנות רכב חדש. רק זכרי שבמחיר הזה הפרויקט חייב לעבוד מעולה ולהקדים את לוחות הזמנים.

2. או, אם את מוכנה לעבוד בזול בשביל לצבור ניסיון, יהיו בהחלט לקוחות שישמחו לקחת את הסיכון ואפילו יתנו לך מרחב תמרון כדי לבנות את הפרויקט בדרך שלך. הם ממילא לא שילמו הרבה וישמחו להיות מופתעים לטובה.

המצב היחיד שאני חושב ששווה להיזהר ממנו הוא האמצע - רכב בן 3 שכמובן עולה הרבה פחות מרכב חדש אבל עדיין עובד טוב ולא מגיע למוסך. בתור צרכן זה הדיל הכי טוב שאפשר לקבל, הבעיה שבתור הרכב (או הפרילאנסר במקרה שלנו), זה דיל שמאוד קשה להצליח בו: התחרות קשה מכל הכיוונים, את לא גובה מספיק בשביל שתוכלי לתת את האקסטרה ולהפתיע לטובה ולכן הרבה פעמים הסיפור הזה נגמר רע.

מכירים את הכפתור Undo שמופיע בג'ימייל אחרי שמחקתם הודעה? עם הטכנולוגיה של היום לא חייבים להיות מהנדסת בגוגל בשביל לבנות דבר כזה גם למערכת שלכם. הנה מדריך קצר למימוש בריילס.

מקריאה במודעות דרושים נראה לפעמים שכולם מחפשים נינג'ות או תותחים או סופרסטארים או מה שלא יהיה, וזו טרמינולוגיה קצת מלחיצה. רוב האנשים לא יגדירו את עצמם בתור נינג'ות ובינינו אני לא בטוח שהייתי רוצה לעבוד עם אלה שכן. ובכל זאת אנחנו יודעים שיש מתכנתים ומתכנתות שמצליחים תמיד למצוא עבודה גם בטכנולוגיה שאף פעם לא נגעו בה, ויש כאלה שגם אחרי 5 שנים ניסיון עדיין יתקשו להחזיק במשרה. אז כן אני חושב שאנחנו צריכים שם אחר בשביל האנשים האלה שאנחנו רוצים לעבוד איתם, אבל את התכונות שלהם יחסית קל לזהות: