הבלוג של ינון פרק

בעבודת Front End מודרנית אנחנו אוהבים להשתמש בספריות חיצוניות בפרויקטים שלנו ובשנים האחרונות מתכנתים משתמשים במאגר החבילות npm בתור מקור טוב לקבל משם חבילות חיצוניות וב Webpack כדי לשלב בקלות את החבילות החיצוניות האלה בפרויקט. בואו נראה איך כל זה מתחבר.

הרבה אנשים שלוקחים פה קורס באתר לא מגיעים בסוף ליישם את הדברים שלמדו, אפילו שיש להם כבר את הידע הטכני והיכולת. כשאני שואל למה זה כמעט תמיד אותו סיפור - הבן אדם עובד במקום מסוים שם יש להם את הדרך שלהם לעשות דברים, הוא מנסה להכניס טכנולוגיה חדשה ואפילו מצליח לכתוב למשל סקריפט קטן בפייתון שעושה בצורה אוטומטית משהו שעד עכשיו היה מסובך, אבל אז מתחיל הבלאגן:

1. הסקריפט לא מטפל בדיוק בכל מקרי הקצה שהשיטה הקודמת טיפלה בהם.

2. הסקריפט לפעמים נכשל (בלי סיבה נראית לעין).

3. אנשים לא רגילים להשתמש בסקריפט ושוכחים להפעיל אותו.

4. הסקריפט מוציא תוצאות לא נכונות ואנשים מתעצבנים ורוצים לחזור לשיטה הישנה.

ואותו תלמיד שכבר התרגש שהצליח לכתוב משהו שעובד קיבל שטיפה מכל האנשים שסביבו וברוב המקרים פה זה יעצר ומהר מאוד כולם יחזרו לשיטה הישנה.

זה לא קל להתגבר על האי נעימות ולענות: ״אני יודע שזה לא מושלם, אני יודע שקודם דברים עבדו לכם יותר טוב, ואני מודה לכם על הפידבק. אני אמשיך להשתמש בסקריפט שלי עד שהוא כן יהיה מספיק טוב, ואם גם אתם תמשיכו להשתמש בו ולדווח בסוף כולנו נרוויח״. זה לא קל אבל זאת הדרך היחידה לזוז קדימה.

אם כבר הגדרתם פרויקט ווב עם Webpack בונוס נחמד שתוכלו לקבל יהיה להתאים את כל קבצי ה JavaScript שלכם לדפדפנים ישנים באמצעות Babel. בואו נראה איך עושים את זה ומה זה בכלל אומר דפדפן ישן.

הרבה אנשים יודעים איך למחוק מהתיקיה את כל הקבצים שיש להם סיומת, ומסתבר שהרבה פחות מכירים את הטריק הבא שימחק דווקא את אלה שאין להם.

קודם כל נוודא שה bash שלנו תומך ב extglob עם הפקודה:

$ shopt extglob
extglob         on

אם הפלט אצלכם הוא off יש להפעיל את התמיכה באמצעות:

$ shopt -s extglob

ועכשיו נזכור שהפקודה הבאה מוחקת את כל הקבצים שיש להם סיומת:

$ rm *.*

ולכן כל מה שצריך זה להוסיף סימן קריאה לפני ה glob כדי למחוק את כל הקבצים שאין להם סיומת:

$ rm !(*.*)

דרך קלה לשלב לימודים כחלק מתהליך העבודה היא להוסיף אילוצים - למשל, קיבלתי משימה להתחבר לבסיס נתונים ולהוציא משם מידע, אני יודע כבר לכתוב SQL ולהפעיל SQL מתוך תוכנית פייתון, אז במקום לבחור את הדבר הקל שאני יודע אלך ללמוד SQL Alchemy ואבנה את התוכנית איתו. האילוץ לחפש דרך חדשה הוא שדוחף אותי להמשיך וללמוד.

אבל לגישה זו יש הרבה התנגדויות וכולן הולכות סביב נושא המהירות: ״אם קיבלתי משימה אני מחויב לסיים אותה הכי מהר שאני יכול״, או ״יש לי עוד אלף דברים לעשות ובחיים לא אסיים את כל מה שאני צריך אם אתעסק בללמוד כל היום״.

המציאות היא הפוכה - אם תשקיעו את היום שלכם בלימוד וגילוי דרכים חדשות תוך כדי עבודה, לאורך זמן תכירו יותר ויותר שיטות עבודה ויותר כלים, וכל כלי חדש יהפוך אתכם למתכנתים מהירים וטובים יותר. היכולת להכיר בדיוק את המודול שצריך ולהשתמש בו בלי שגיאות מהפעם הראשונה היא מיומנות שלוקח זמן לפתח אותה, וההשקעה הזאת מחזירה את עצמה פי עשר ויותר.

העבודה ב 120% מהקצב שלכם מתישה, שוחקת ומשאירה אתכם במקום מבחינה מקצועית. הרבה יותר חכם לעבוד ב 60% מהקצב שלכם ולהשקיע את הזמן שנותר בלימוד וקידום מקצועי. בעוד שנתיים ה 60% שלכם יהיה מהיר יותר מה 120% של כל המתכנתים מסביב.

אז לקחתי השבוע באחד הימים את הקטנה (בת 3) למשרד המשותף בו אני עובד. חשבתי שהיא תוכל לרוץ קצת מצד לצד ואני בזמן הזה אשב על המחשב. זה לא ממש עבד, אבל קרה משהו מעניין אחר במקום-

היא באמת רצה מצד לצד, וגם מצאה המון דברים שלא ידעתי שהיו שם, וגם הפכה חלק גדול מהם למשחקים, ותוך כדי שכמעט שברה כמה דברים הצלחנו לגלות יחד שיש המון דברים שילדים יכולים לאהוב בחלל עבודה משותף.

הקטע העצוב הוא שבגיל מסוים זה עובד להם. עוד שנתיים-שלוש כשאקח אותה איתי לעבודה באמת אוכל לשבת לעבוד, כי היא תהיה עסוקה במשחקים בטלפון. ובינינו גם אם לא היה טלפון בשלב מסוים ילדים גדולים (וגם מבוגרים) מבינים שיותר קל לחפש לשחק במה שמכירים מאשר למצוא משחקים חדשים עם מה שיש. וכן גם כשלומדים שפת תכנות חדשה.

וככה אנחנו מוצאים המון מתכנתים שלומדים JavaScript והשאלות הראשונות שישאלו יהיו איך לבנות היררכיית מחלקות כמו שאני מכיר מ Java, או למה אין פה Static Types ואיך לממש פה את ה Design Patterns שאני רגיל אליהן. וזה חבל, כי הכיף האמיתי מסתתר בשאלות כמו ״מה אפשר לעשות עם Clojure שהיה קשה בשפות אחרות?״, או ״איזה Design Patterns אנחנו עשויים למצוא בפרויקט JavaScript גדול (שלא היינו מוצאים בשפות אחרות)?״.

כשיש לנו יחס של Many To Many בין טבלאות בבסיס הנתונים, יהיה מועיל הרבה פעמים לחבר את כל הנתונים מטבלא אחת למחרוזת ארוכה שתתאים לפריט בודד מהטבלא השניה. ניקח לדוגמא מערכת בלוג ונניח שכל פוסט מתויג לפי תווית אחת או יותר, ונרצה לשלוף את כל הפוסטים ולכל פוסט את רשימת כל התוויות שלו.

הטבלאות במערכת יהיו:

1. טבלת posts עם פרטי הפוסט ושדה id.

2. טבלת labels עם שם התווית (אותו נרצה לחבר לשאילתה) ושדה id.

3. טבלת label_posts היא טבלת החיבור שכוללת את השדות label_id ו post_id.

השאילתה הבאה מחזירה שורה לכל פוסט במערכת, והשדה labels של השאילתה מחזיק את כל התוויות כמחרוזת (מופרדות בפסיקים):

SELECT posts.id, posts.header, Group_Concat(labels.name) AS labels
FROM posts, label_posts, labels
ON posts.id = label_posts.post_id and labels.id = label_posts.label_id
GROUP by posts.id;

התוצאה על טבלת דוגמא שיצרתי נראית כך:

id|header|labels
1|one|event,work
2|two|tv

נ.ב. הפקודה Group_Concat ייחודית ל SQLite. בבסיסי נתונים אחרים יש פקודות מקבילות לדוגמא ב Postgresql וב SQL Server הפקודה היא STRING_AGG. אם אתם בעניין של SQL Server יש די הרבה תיעוד עליה ועוד דוגמאות בקישור הזה.

הג'ם וובפאקר מייצר תבנית של יישום ריאקט בתוך יישום ריילס, אבל בניגוד ל React On Rails הקוד צריך קצת עבודה בשביל שיהיה קל לעבוד איתו. התבנית הבאה יכולה לתת נקודת התחלה טובה ולחסוך לכם התקנה של React On Rails אם אתם לא צריכים את הפיצ'רים המתקדמים שלו.

אפשרות אחת היא לנסות לבד, לחכות שתיתקעי ואז לחפש ברשת את הפיתרון הספציפי לבעיה עליה נתקעת. קצת קופי פייסטים ובדרך כלל הכל עובד בסוף.

אפשרות שניה היא לקחת שבועיים לקרוא את התיעוד מקצה לקצה ולנסות כל מה שמופיע שם.

בדרך הראשונה תצליחו לגרום לקוד לעבוד יותר מהר בדרך שאתם חושבים שהקוד צריך לעבוד. בדרך השניה תלמדו איך באמת הקוד צריך לעבוד. וכמובן אין שום בעיה (וזה אפילו עוזר) להתחיל עם הדרך הראשונה ולהמשיך לשניה כשיש קצת זמן וכשקצת מבינים מי נגד מי.

המודולים sys ו os מהספריה הסטנדרטית של פייתון כוללים המון פונקציות ומשתנים ואני חושב שאם אתם מתכננים להיכנס לעומק של פייתון צלילה בתיעוד שלהם היא הכרחית. עד שתעשו את זה הנה כמה פונקציות ומשתנים שאני אוהב במיוחד מתוכם.