דף קיצורים ל Docker
לקראת הוובינר היום בואו נסכם את עיקרי הדברים שמתוכננים וגם נשאיר משהו כתוב שיהיה קל להיזכר.
טיפים קצרים וחדשות למתכנתים
לקראת הוובינר היום בואו נסכם את עיקרי הדברים שמתוכננים וגם נשאיר משהו כתוב שיהיה קל להיזכר.
מה עונים ללקוח שמבקש הנחה? וללקוחה שמבקשת את הכסף בחזרה כי היא לא מרוצה מהעבודה שלכם? או ללקוח שמתעקש להוסיף עוד ועוד שינויים ופיצ'רים לפרויקט שתומחר כ Fixed Price?
הרבה מאוד פעמים הלקוחות שלנו יגיעו עם דרישות שנראות לנו הזויות לגמרי. והאינסטינקט הראשון במצב כזה הוא לצאת למתקפה. הבעיה שזה אף פעם לא עובד.
כשאתם מתחילים לתקוף לקוחות שלכם אתם נכנסים למעגל שטני- הלקוחות מתעצבנים, אתם בונים חוזים יותר נוקשים כדי שיהיה מה לענות ללקוח הבא, הלקוח הבא עוד יותר מתעצבן על החוזה הדרקוני ו״כולם גנבים״ הופכת לנבואה שמגשימה את עצמה.
במקום זה אפשר לנסות להפוך את הסיפור. ״אני רואה שהמחיר כרגע גדול עליך. אולי נוכל להתחיל עם משהו יותר קטן ולהרחיב פעילות כשהפרויקט יכניס לך כסף?״ היא דוגמא לתשובה שבנויה על הרעיון הזה. או ללקוח שלא מפסיק לבקש תוספות נוכל להגיד ״שמח לראות שאתה מרוצה מהפרויקט, וגם אני רוצה להמשיך לעבוד עליו. לצערי תמחרתי אותו לחודשיים עבודה ועברו כבר שלושה, וגם לי יש משכנתא לשלם. אני יכול להציע לך עוד שבוע על חשבוני לסגירות אחרונות, או שנדבר בצורה מסודרת על חוזה חדש על בסיס ריטיינר לחלק של התחזוקה והשיפורים״.
אני מבין אותך, אני מבין את הקושי שלך, ואני רוצה לעזור - זאת נקודת התחלה הרבה יותר נעימה לשיחה לשני הצדדים.
דוקר מרגיש לפעמים כמו ניסוי מוזר שיצא משליטה. הוא התחיל כפרויקט פנימי בדוטקלאוד עד שב 2013 הפרויקט הוצג לציבור ושוחרר בקוד פתוח. דוטקלאוד עצמה אגב נסגרה ב 2016, אבל זה לא הפריע לדוקר להמשיך לצמוח ולצבור פופולריות עד היום.
המטרה של דוקר היתה ונשארה הפעלת יישומים על המחשב בצורה מבודדת בתוך מה שנקרא מיכלים (או Containers באנגלית). תוכנית שרצה בתוך מיכל מרגישה שכל המחשב שלה, אבל בניגוד למכונה וירטואלית אין הפרדה אמיתית בין התוכניות וכולן משתמשות בצורה ישירה בחומרה של המחשב המארח. דוקר משתמש במנגנונים מובנים במערכת ההפעלה לינוקס ולכן התחיל שם ורץ שם בצורה טבעית. לימים מייקרוסופט הוסיפה תמיכה מלאה בדוקר למערכת ההפעלה Windows 10 ולכן גם שם אין בעיה, ועל מק דוקר משתמש במכונה וירטואלית של לינוקס כדי להפעיל את המיכלים.
בתוך כל מיכל כזה יושבת תוכנית או אוסף תוכניות שמרגישים בבית. מבחינת התוכנית המיכל הוא העולם כולו והיא יכולה לגשת לכל מקום בעולם הזה, ממש כאילו הפעלתם את התוכנית בתוך מכונה וירטואלית. נו, אז בשביל מה צריך את זה שאלתם? הנה שלוש תשובות:
לא משנה לאיזה חור יצאתם לטייל וכמה הרבה הלכתם, התגובה הראשונית של רוב האנשים כשרואים את האוטו של הגזלן בסוף המסלול היא עוינת. ״איזה כיף שאתה פה! איך חיכיתי לשלם 10 שקלים על ארטיק קרח״ זה משפט שלדעתי אף אחד לא אמר אף פעם. גם אחרי שאתה קונה את הארטיק קרח בעשרה שקלים קשה ליהנות ממנו בגלל התחושה שמישהו עשה עליך קופה בצורה לא הוגנת.
והגזלן יכול עד מחר לספר לך שהוא עמד כל היום בשמש וחיכה רק לך, שחצי מהימים שהוא בא אף אחד לא קונה, שגם לו קשה לסגור את החודש, ושבלעדיו בכלל לא היה לך ארטיק. שום דבר מזה לא משפר את ההרגשה.
בתור פרילאנסרים אתם יכולים לקחת את הגישה של הגזלן ולנסות לשכנע את העולם ואת עצמכם שאתם נותנים עיסקה מעולה. הבעיה שגם כשזה נכון השיכנוע הוא מאוד קשה. אין ספק שארטיק בעשרה שקלים באמצע שום מקום זה עיסקה מעולה. אין ספק שמי שנסע כל הדרך לקצה העולם עם ארטיקים במקפיא ראוי להערכה. אבל לצערי רוב הסיכויים שהוא לא יקבל אותה. אנשים ימשיכו לקנות וימשיכו להתרגז.
או שאתם יכולים למכור משהו אחר למישהי אחרת. למישהי שתרגיש שהמחיר שהיא שילמה הוא זול מדי ביחס לתמורה המטורפת שהיא קיבלה מהמוצר שלכם. למישהי שתרוץ לספר לכל החברים והחברות על הדבר המדהים הזה שאתם עושים. וגם אם עדיין יהיה לכם קשה לסגור את החודש לפחות האינטרקציה היום יומית עם הלקוחות הולכת להרגיש הרבה יותר טוב.
טכניקה מאוד קלה לשיתוף קוד בין מחלקות נקראת Delegation (אין לי מושג איך לתרגם את זה לעברית. הצעות יתקבלו בברכה בתגובות). הרעיון הוא שאם יש לנו קוד שצריך להיות מופעל משתי מחלקות - אז כדאי לכתוב את הקוד הזה במחלקה שלישית ולקרוא לה משתי המחלקות שלנו. בואו נראה שלוש דרכים מרכזיות לשימוש במנגנון זה.
כל דוגמאות הקוד בפוסט הן בשפת Ruby, אבל העקרונות תקפים לכל שפה שתבחרו.
לקח לי 5 דקות להתאהב ב MongoDB ואז עוד שני פרויקטים כדי להבין שאולי הוא לא בשבילי. מצד שני לקח לי 5 דקות עד שהגעתי למסקנה שפייתון היא לא השפה בשבילי ורק אחרי שנכנסתי לעובי הקורה שם התחלתי למצוא דברים שאני אוהב. ולפעמים האינטואיציה כן מסתדרת כמו שקרה לי עם ריילס או vim: אהבה ממבט ראשון שהמשיכה ללוות אותי במשך שנים.
אם אתם מוכנים להשאיר את הראש פתוח הדעה שלכם על טכנולוגיה עשויה להשתנות בצורה משמעותית ככל שתשתמשו בה יותר, וככל שעדכונים חדשים ישנו את "אופי" השפה. לכן כדאי לקחת את האינטואיציה בפרופורציה, או כמו שטונה שרים "גם זה יעבור".
מצד שני אינטואיציה יכולה להיות כלי נהדר כשאתם רוצים להחליט מה כדאי ללמוד, אפילו הרבה יותר טוב ממודעות דרושים או כל מיני פוסטים משכנעים שיסבירו לכם ששפה זו או אחרת הולכת להיות הדבר הגדול הבא.
זה לא משנה אם נדלקתם על Vim בגלל השם, הלוגו או הדיבור של בראם מולנר, שווה לנצל את הקראש כדי ללמוד משהו חדש ולהינות מהתהליך. הרבה יותר קל ללמוד משהו כשהרצון מגיע מבפנים.
אחרי מספר חודשים שערוץ הטלגרם פועל באופן מחתרתי חשבתי שהגיע הזמן לשתף. חוץ מזה אם אתם מהבודדים שכבר קוראים את זה דרך הטלגרם, תשמחו לשמוע על כמה שיפורים במנגנון.
כתובת הערוץ החדש ישן היא:
אם הכל ילך כמו שצריך אז החל מהיום כל בוקר בשמונה תופיע שם גירסת טקסט של הפוסט היומי במלואו. אני חושב שאפשר לשתול שם גם קטעי קוד ולכן כשאני אכתוב דוגמאות קוד בפוסטים הן יופיעו שם עם הצבעים והכל. הנה לדוגמא הקוד מהבוט ששולף את הפוסט החדש ומדפיס אותו לערוץ:
def publish_daily_post_content do
href = App.Tocode.daily_post_url <> "/md"
headers = []
options = [hackney: [pool: :default]]
{:ok, response} = HTTPoison.get(href, headers, options)
Nadia.send_message("@tocodeil", response.body, parse_mode: "Markdown")
end
לפני שפותחים את השמפניה כמה דברים שעדיין לא עשיתי:
הבוט לא שומר שבת ולכן אם מפריע לכם לקבל הודעות בשבתות וחגים בבוקר או שלא אוהבים את השעה או כל דבר כזה אני מצטער תצטרכו לכתוב בוט לעצמכם (או לשלוח Pull Request כי הבוט שלי בקוד פתוח).
טלגרם די נוקשים לגבי תחביר המארקדאון שהם מאפשרים, לכן סיכוי טוב שלפחות בהתחלה אני לא אצליח לכתוב גירסת מארקדאון שעוברת אותם ופוסטים לא יתפרסמו בערוץ. זה חבל אבל עם הזמן אני מקווה להשתפר (או למצוא וולידטור זהה לזה שלהם שיתחבר לאימקס).
השינוי הכי גדול מבחינת מי שקורא דרך הערוץ הוא שמעכשיו לא תצטרכו יותר לצאת מטלגרם כדי לקרוא את התוכן, והפוסט יופיע במלואו בערוץ בכל בוקר.
הבוט שמפעיל את הערוץ כתוב באליקסיר והקוד שלו זמין בגיטהאב בשבילכם - מוזמנים ללמוד, לשנות וגם לשלוח Pull Requests. זה הקישור:
מאז הופעת Letsencrypt וקידום נושא האבטחה על ידי גוגל הרבה מאוד אתרים עוברים ל HTTPS. אבל מה בכלל אומר המנעול הקטן ליד ה URL? מה צריך בשביל שגם לכם יהיה כזה? ועל מי זה בדיוק בא להגן? לקראת הוובינר של היום בואו נעשה סדר - קבלו פוסט סיכום על כל מה שצריך לדעת על HTTPS.
שני סוגים של חלומות לא ריאליסטים:
אף אחד אף פעם לא הצליח לעשות את זה.
את לא מוכנה לעשות את מה שצריך כדי לגרום לחלום להפוך לריאליסטי.
אני יכול לחלום עד מחר להיות כוכב כדורגל, אבל בואו נהיה הוגנים יש מעט מאוד כוכבי כדורגל (אם בכלל) שעד גיל 37 לא ידעו את החוקים. גם אם אתחיל מחר להתאמן הסיכוי שלי לא גבוה. זה לא ריאליסטי.
הסוג השני הוא חלומות שדווקא לגמרי אפשר להגשים - אנשים אחרים עשו את זה ועושים את זה כל הזמן - אבל לא בא לכם לעשות את הצעד ולהתחיל לעבוד. בשביל להתקבל לעבודה בהייטק צריך ללמוד ולהתאמן ולשבת שעות מול המחשב לכתוב דברים שנראים מטופשים ולהתעצבן על הנקודה פסיק שלא במקום. אבל בשביל זה תצטרכו למצוא 5 שעות ביום בשנתיים הקרובות כדי ללמוד ולהתאמן וזה אומר לוותר על זמן איכות עם הילדים או לרדת לחצי משרה בעבודה, שני דברים שממש לא הייתם רוצים לעשות.
יש חלומות לא ריאליסטיים אבל הרבה פעמים אנחנו פוסלים חלומות שהם סבבה לגמרי רק בגלל שהם נראים רחוקים. כן כדאי להעיף את החלומות הלא ריאליסטיים. אבל כשאתם עושים את זה תזהרו שלא יעוף לכם בטעות החלום הלא נכון.
לפני שאתם רצים לבחור את הסטאק הטכנולוגי הבא שלכם חשוב להקדיש רגע ולחשוב מי אתם ואיזה מוצר אתם רוצים לבנות. אחרי שתעשו את זה תופתעו לשמוע שיש לכם עוד הרבה מאוד אפשרויות חוץ ממה שאופנתי היום. בינינו, ההחלטה אם לבחור ב React, Angular או Vue היא די חסרת משמעות. בכל אחת מהטכנולוגיות אפשר לבנות יופי של מוצר. אבל אם לוקחים עוד צעד אחורה אפשר לדבר על בחירות שכן הולכות להשפיע בצורה משמעותית על המוצר שלכם. הנה 4 אפשרויות מאוד שונות לסטאקים טכנולוגיים וסוגי העסקים שיכולים להרוויח מכל בחירה.