הבלוג של ינון פרק

אחת הקוראות של הבלוג הזה סיפרה לי השבוע שהיא מאוד נהנית מהפוסטים אבל מעדיפה לוותר על המיילים בשבת. לא נשמע לי נורא ומיד התחלתי להריץ בראש תוכנית פעולה לשינוי הקוד - אתם יודעים להוסיף עמודה ב DB אם המשתמש מעדיף לא לקבל מיילים בשבת, להוסיף לממשק checkbox שאפשר לסמן ולבקש שלא לקבל מיילים בשבת ולעדכן את הסקריפט ששולח מיילים כך שיתחשב בהעדפה. גג עשר דקות עבודה כולל בדיקות.

חצי דרך למימוש קיבלתי טלפון מאחיעד שהוא גם מתכנת ופרילאנסר. סיפרתי לו על המיילים בשבת ותוך פחות מחמש דקות של שיחה הבנתי שהייתי אופטימי מדי: מה לגבי החגים? ומה עם אזורי זמן אחרים? ומה פתאום עמודה בוליאנית אתה לא מעדיף משהו יותר גנרי? ומה לגבי הודעות אחרות שהמערכת שולחת (למשל ההודעה שיש הקלטה חדשה זמינה לצפיה)?

הדבר הקשה בבניית מערכות הוא שכל פיצ'ר שאנחנו בונים פותח פתח לעוד המון פיצ'רים חדשים שהם גם מאוד מאוד חשובים וקשורים לאותו פיצ'ר ראשוני.

בסופו של דבר באמת לקחתי צעד אחורה. במקום לשבור את הראש על סקריפטים מתוחכמים ובדיקות באיזה יום בשבוע כל אחד רוצה לקבל אימייל עדכנתי את המשימות המתוזמנות וכעת השורות הרלוונטיות נראות כך:

0 7 * * 0,1,2,3,4,5 /home/ynon/bin/cron/daily_blog.sh
0 21 * * 6 /home/ynon/bin/cron/daily_blog.sh

למי שעדיין לא לקח את קורס Linux שלנו (איך עדיין לא לקחתם את קורס Linux?! הוא מעולה. קחו את קורס Linux) המשמעות היא שבימים ראשון עד שישי המייל יישלח בשבע בבוקר וביום שבת בתשע בערב אחרי צאת שבת.

זה לא יפתור את יום כיפור או את החגים ואני מקווה שעד שנגיע אליהם יהיה לי רעיון יותר טוב, וזה קצת חבל שגם מי שאוהב לקרוא את הפוסטים בשבת בבוקר יצטרך להיכנס בצורה יזומה לאתר במקום לקבל אימייל ובכלל זה רחוק מפיתרון אידאלי. אבל כשההתלבטות היא בין פיתרון לא אידאלי לזחילת פיצ'רים אני הראשון לבחור בפשרות כואבות ובלבד שלא להישאב לפיתוחים שלא ברור איפה יסתיימו.

שורה תחתונה: לכו ללמוד Linux אם עוד לא עשיתם זאת, ומעכשיו הודעות על פוסטים חדשים בשבת יישלחו בתשע בערב.

מר חשדני האמיץ הכניס בטעות את הסיסמא הסודית של בסיס הנתונים ל Git Respository של הפרויקט שלו. מהר מאוד הוא קלט שזה לא היה רעיון טוב ומחק את הקובץ עם הסיסמא. האתגר שלכם- חפשו את הסיסמא במאגר והזכירו למר חשדני שלא כל כך פשוט למחוק מידע רגיש מרגע שנכנס למאגר גיט.

את תיקיית הפרויקט עם מאגר הגיט אפשר להוריד מהקישור:

http://www.tocode.co.il/system/uploads/git-ex.zip

ואת הסיסמא שמצאתם שימו כאן בהערות למטה (אבל אל תספרו איפה היתה שלא לקלקל לאחרים).

בהצלחה!

הסתכלתי לא מזמן על קצת ספרים בתחום של ML כי כולם שם וזה נשמע מעניין - אבל מהר מאוד מגיע הצורך לבחור עם איזה ספר להתחיל. ככל שהסתכלתי על יותר כריכות כך רק נעשיתי יותר מבולבל. זה כאילו כל אחד מנסה להרשים אותך בכמות המילים המקצועיות שהוא זורק עוד לפני העמוד הראשון. ככל שראיתי יותר מילים מקצועיות כך ירד לי החשק ללמוד את זה.

אבל אז נזכרתי שיש גם דבר או שניים שאני יודע בחיים והלכתי להסתכל על סילבוס של קורס DevOps ושם מצאתי אינספור מילים באנגלית שאני דווקא כן מכיר. רובן כלל לא מייצגות מיומנויות הכרחיות עבור מי שרוצה להיות Dev Op. רוב המילים נכנסות לסילבוסים בתור סוג של מגנט כדי למשוך אנשים ששמעו את המילים האלה באיזה מקום.

ככל הנראה אם יש רק עשר שעות לדבר על לינוקס מההתחלה אז השיחה על vim הולכת להיות מאוד קצרה. ולכן אם ראית את vim ברשימת הנושאים זה ממש לא אומר שאתה צריך לדעת וים ברמה סבירה בשביל להיות Dev Op. יותר גרוע - אם תתחיל לקרוא על וים בשביל להבין עד כמה זה חשוב ותתחיל לחפש קורס Dev Ops לפי כמה שעות וים יש שם אתה לגמרי בכיוון הלא נכון.

במקום לשבור את הראש ולחפש את הקורס (או הספר) הכי טוב בנושא מסוים נדמה לי שיותר כדאי קודם ללמוד משהו קל. קחו את הדבר שאתם יכולים להתחיל היום ולסיים בעוד שבוע ושייתן לכם משהו: פרויקט קטן, ידע בסיסי, אפילו היכרות עם המושגים. ככל שתיכנסו יותר עמוק לנושא יהיה יותר קל להמשיך לבחור את היעד הבא, וגם אם טעיתם באחד הצעדים זה ממש לא סוף העולם. לוקחים צעד אחורה וממשיכים בדרך אחרת.

בפעם הראשונה שמישהו שואל אותי שאלה מסוימת בקורס לפעמים אני יודע את התשובה אבל בדרך כלל אני אגמגם משהו ואבטיח לחזור אליו עם תשובה. בקבוצה אחרת חודש אחרי עוד מישהו ישאל את אותה שאלה ואז אולי אזכור את התשובה אבל בכלל לא בטוח. בפעם השלישית או הרביעית יש כבר סיכוי טוב שאצליח לדקלם תשובה משכנעת עוד לפני שהבחור סיים לשאול.

תריצו עוד 3-4 קורסים קדימה ואני כבר יודע לענות על כל שאלה אפשרית בנושא. זה לא קסם זה פשוט שכשעושים משהו שוב ושוב בסוף מצליחים לזכור אותו.

הבעיה שבדרך כלל מאוד קשה לשכנע בן אדם לעשות את אותו דבר שוב ושוב ושוב. זה נראה לנו כמו בזבוז זמן. אנחנו כל הזמן מחפשים אוטומציות וטכניקות לשיפור הפרודוקטיביות והשלמות אוטומטיות ב IDE ולהוציא משימות ל Out Source והכל רק שלא יהיה משעמם. גישה יותר טובה למי שרוצה להשתפר היא לקום ולעשות. ואז שוב. ושוב. ושוב.

אז היה אתמול וובינר יחסית גדול על גיט ואני רוצה לסכם חלק מהטכניקות והרעיונות שהוצגו שם.

אני אוהב את git stash. זה מאוד נוח כשאני באמצע עבודה על משהו ואז צריך לשנות קונטקסט בגלל תקלה דחופה במקום אחר פשוט לזרוק את הכל הצידה ולדעת שאפשר יהיה לחזור לאותו מצב. הרצף הזה למשל עובד ממש טוב:

[1]
$ git checkout -b new-router
$ # ... work work work
$ # oh no - production error, must fix something in master

[2]
$ git stash
$ git checkout master
$ # fix and deploy

[3]
$ git checkout new-router
$ git stash pull

הפקודות ב [1] יוצרות בראנצ' חדש בשביל העבודה על איזשהו פיצ'ר, ואז באמצע העבודה יש לנו שינויים בקבצים שלא הספקנו לעשות להם קומיט. הפקודה git stash זורקת הצידה את השינויים האלה ומחזירה אותנו לקומיט האחרון של הבראנצ'. בצורה כזו לא צריך לעשות קומיט לדברים לא שלמים שאנחנו יודעים שעוד רגע נחזור אליהם. ובאמת אחרי התיקון הפקודות ב [3] מחזירות אותנו לבראנצ' להמשך פיתוח ומוציאות מהארון את השינויים שלא עשינו להם קומיט.

עד לפה נראה לי שהכרתם ועכשיו לטיפ: מסתבר שהרבה פעמים אנחנו נתקעים ב [2] הרבה יותר זמן ממה שחשבנו. כשחוזרים אחרי יומיים להמשך עבודה לא תמיד זוכרים איפה היינו. מה שיותר גרוע לפעמים באמצע העבודה על [2] דברים יותר חמורים קורים ושוב צריך לשים קוד חצי אפוי ב stash. וכמו כל ארון אחסון זמני ככל שה stash גדל כך קשה יותר למצוא בו את הדברים שלכם.

מסתבר שאפשר להוסיף הודעה ל git stash, לראות את ההודעה הזו ואף לחפש שינויים לפי מילות מפתח בהודעות.

הפקודה:

$ git stash save 'started writing CSS for the new router but big production bug stopped me'

תשמור את השינויים בצד יחד עם ההודעה.

הפקודה:

$ git stash list

תציג את כל השינויים השמורים בצד עם ההודעות שלהם. הפקודה:

$ git stash list stash^{/big}

תציג את כל השינויים שההודעה שלהם כוללת את המילה big ולסיום הפקודה:

$ git stash apply stash^{/big}

תיקח את השינויים מהסטאש החדש ביותר שההודעה שלו כוללת את המילה big לתוך הקוד בתיקיית העבודה שלכם.

אומרים שההיפך מלשכוח זה לכתוב - אז בפעם הבאה שאתם זורקים דברים לסטאש כדאי לכתוב לידם על מה עבדתם ואיך תרצו להמשיך משם. זה גם עוזר להרגיש טוב יותר כשמגיע הזמן לנקות ולמחוק סטאשים ישנים.

אה ושלא נשכח היום בעשר יש וובינר עם טיפים לגיט. נדבר שם בעיקר על בראנצ'ים ושיטות עבודה ועדיין אפשר להצטרף בקישור:

https://www.tocode.co.il/workshops/43

אנשי QA אוהבים לסווג תקלות תוכנה לפי מידת החומרה של התקלה: יש תקלות ממש איומות שאי אפשר להשיק את המערכת עד שלא יתוקנו ולעומתן תקלות פחות נוראות שמשפיעות על פחות משתמשים או על Use Case ספציפי ואותן לא יקרה כלום אם נתקן במועד מאוחר יותר.

אבל כאנשי תוכנה יהיה לנו מועיל יותר לסווג תקלות לפי כמה קל להתאושש מהן: גם תקלה שמשביתה מערכת שלמה היא לא כזו נוראית אם התיקון הוא שינוי שורה וחצי בקוד. תקלה אחרת עשויה להשפיע על מעט מאוד משתמשים ואולי גם הם כמעט לא ירגישו בה אבל אם כדי לתקן אותה צריך לעשות שינוי גדול בבסיס הנתונים כולל לבצע Migration של נתונים ישנים אז עם התקלה השניה יהיה הרבה יותר קשה להתמודד.

אפשר להתחיל מהסולם הבא:

1. אני יכול לתקן את זה אבל זה ימחק לכל המשתמשים את כל המידע שלהם.

2. אני יכול לתקן את זה אבל משתמשים יצטרכו לבצע פעולה ידנית כדי להתקדם.

3. אני יכול לתקן את זה ולכתוב סקריפט אוטומטי שימיר לכולם את המידע לגירסא החדשה.

4. אני יכול לתקן את זה אבל זה ידרוש עצום במבנה המערכת ובניה מחדש של חלקים גדולים בקוד.

5. אני יכול לתקן את זה אבל זה ידרוש Down time של שרת הייצור לכמה שעות.

6. אני יכול לתקן את זה בלי לאבד מידע, תוך שינוי ממוקד רק של הקוד הבעייתי.

7. אני יכול לתקן את זה ויש לי בדיקות אוטומטיות לוודא שהתיקון לא שובר התנהגות ישנה.

ומפה לגזור מתודולוגיית עבודה וגישה לכתיבת קוד שתגרום לכך שכמה שיותר תקלות יהיו בחצי הקל של הסולם.

נתונה תוכנית פייתון קצרה המקבלת קלט ממשתמש וצריכה לוודא שהקלט הוא מספר. בואו בשביל המשחק נוסיף לו 7 ונדפיס את התוצאה:

x = input('please select a number: ')
print(float(x) + 7)

מה עושים אם המשתמשים שלכם לא כאלה נחמדים ומכניסים ערך שאינו מספר? הרצת התוכנית תיראה כך:

localhost:~ ynonperek$ python3 a.py
please select a number: yo
Traceback (most recent call last):
  File "a.py", line 2, in <module>
    print(float(x) + 7)
ValueError: could not convert string to float: 'yo'

ופייתון מתלונן בצדק שאי אפשר להמיר את yo למספר.

דרך אחת להתמודד עם הנושא היא לבדוק לפני ההמרה שאכן יש לכם ביד משהו שנראה כמו מספר. זה מה שהיינו עושים ב perl והפונקציה שם נקראה looks_like_number. כך זה היה נראה בפרל:

use strict;
use Scalar::Util qw/looks_like_number/;

print "please select a number: ";
my $x = <>;

if (looks_like_number($x)) {
  print($x + 7, "\n");
} else {
  print("Not a number\n");
}

לפייתון אין פונקציה looks_like_number וכל מיני ניסיונות למצוא דברים דומים יתנו לכם תוצאות לא נכונות. הנה למשל הפונקציה isnumeric שנראית ממש מתאימה:

>>> '1'.isnumeric()
True
>>> '15'.isnumeric()
True
>>> 'a'.isnumeric()
False

עד שעוברים לבדוק מספרים שליליים או כאלה עם נקודה עשרונית:

>>> '-5'.isnumeric()
False
>>> '1.2'.isnumeric()
False

מסתבר שפייתונאים מעדיפים גישה אחרת לגמרי - במקום לבדוק שמשהו יהיה בסדר לפני שעושים אותו אנחנו מעדיפים לנסות ולהתמודד אם דברים נשברו. במקרה של המרה למספר אין טעם לבדוק לפני זה שהערך נראה כמו מספר. אם הוא לא נראה כמו מספר ההמרה תיכשל ונוכל להתמודד עם זה. הפיתרון לכן נראה כך:

try:
    x = input('please select a number: ')
    print(float(x) + 7)
except ValueError:
    # value is not a number
    print("sorry not a number")

בפייתון Exception לא אומר שמשהו רע קרה וצריך להיפרד אלא בסך הכל מתאר מסלול שונה בקוד. תהיו נחמדים ל Exceptions שלכם והתוכניות שלכם יצאו נכונות וקריאות יותר.

למתכנתים וותיקים שעבדו עם כלי ניהול גירסאות בעבר אמור לקחת בדיוק עשר דקות למצוא את שתי הפקודות החשובות בגיט: checkout ו commit. עוד כמה שעות של עבודה ואתם כבר שולטים גם ב add ו clone ואולי אפילו ב diff ויכולים להמשיך לעבוד כאילו אתם עדיין עם SVN. עד שמתחילות הצרות.

יש שתי סיבות טובות ללמוד גיט: האחת היא הטעויות. התחלנו לעשות merge מהענף הלא נכון ועכשיו אנחנו תקועים עם איזה גירסת ביניים מוזרה. או שבטעות עשיתם קומיט לברנצ' הלא נכון, או שהתחלתם קומיט והתחרטתם כל או טעות אנוש אחרת שאתם עשויים למצוא את עצמכם עושים. עכשיו לגיט יש כלים ממש טובים להתמודדות עם טעויות ואם תדעו גיט רק קצת יותר טוב ממה שאתם יודעים עכשיו יהיה לכם קל להשתמש בהם. כדאי ללמוד איך גיט מתיחס לבראנצ'ים ואיך לזוז ביניהם כי אז נוכל לברוח מהר יותר מהטעויות בחזרה למקום הנחמד הזה שהכל עובד.

סיבה שניה היא פוטנציאל הרווח. כי אם אתם עובדים בגיט כמעט בטוח שאתם יכולים להפיק יותר מהכלי אם תדעו לעבוד נכון עם בראנצ'ים, לשלב ביניהם ולהזיז קוד בין הבראנצ'ים השונים. ואם תכירו טוב את ההבדל בין ה Staging Area, ל Local Repository ול Remote Repository תוכלו להשתמש בצורה חכמה יותר בכל אחד.

ביום חמישי בבוקר אעביר שעה על בראנצ'ים בגיט. נדבר על חזרה אחורה בזמן, העברת קומיטים בין ברנאצ'ים, העברת ענף שלם ממקום למקום עם ריבייס וכמובן שיטות עבודה מומלצות למתכנתים שמבינים איך בראנצ'ים בגיט עובדים. אם אתם יודעים קצת גיט ומחפשים משהו שייתן לכם בסיס ידע וביטחון לחקור יותר ממליץ להצטרף.

הרשמה בחינם בקישור:

https://www.tocode.co.il/workshops/43

קחו שני ילדים ובקשו מהם לפתור את אותו פאזל - כנראה שאחד יצליח לשבת על זה קצת יותר זמן מהשני. ככל שעושים את התרגיל הזה לילדים יותר צעירים מבינים שלכל אחד יש את המגבלות והיכולות שלו ושאין מה לעשות אנשים הם לא אותו דבר.

שלושים שנה קדימה והילדים האלה הם אנחנו, עם אותן בעיות ריכוז ועם אותו תסכול. אבל בתקווה עם קצת יותר מודעות.

העניין בלהרכיב פאזל זה שזה לא ממש עוזר לראות את הפאזל מורכב או אפילו לראות איך מישהו אחר מרכיב את הפאזל. אתה יודע איך להרכיב פאזל אתה פשוט לא מצליח למצוא את החלק הנכון בפאזל הזה ברגע זה. אם אתה רוצה להיות יותר טוב בפיתרון פאזלים כדאי לעבוד על הריכוז - על היכולת להמשיך לנסות רעיונות חדשים גם כשנראה שכלום לא עובד ולקחת הפסקה ולחזור בכוחות חדשים עוד שעה או שעתיים.

כן ספרו איזה רעיונות ניסיתם, כן תשאלו איפה אפשר למצוא רעיונות נוספים וכן תבקשו עוד מידע על עולם התוכן ממנו לקוחה הבעיה. אבל נסו לשים בצד את הדאגה שאולי לא תמצאו או שאתם מבזבזים זמן. אתם תמצאו אותה והחיפוש הוא חלק מהמשחק.