הבלוג של ינון פרק

בעולם התכנות המודרני הכולל גישה לאינטרנט מצד אחד וכלי פיתוח עם השלמה אוטומטית מצד שני, כתיבת קוד היא כבר לא בעיה כזו גדולה. ארגון קוד לעומת זאת זה סיפור אחר לגמרי. השאלות המעניינות הפכו להיות באיזה כלים להשתמש (PHP או node.js? בסיס נתונים טבלאי או NoSql? ובאיזה שפת תכנות?), איך לארגן את הקוד לקבצים ולמחלקות ואיך לכתוב קוד שיהיה קל לתחזוקה ולבדיקה.

את התשובות לשאלות אלו לא תמצאו ב Stack Overflow, מאחר ולכל פרויקט השיקולים שלו והמשאבים שלו. בתוכנה לאדם שמקבל החלטות כאלו קוראים ארכיטקט, או מעצב תוכנה. אבל האמת היא שמדובר בסולם שקצה אחד שלו הוא המתכנת המתחיל והקצה השני הוא הארכיטקט הבונה פתרונות מורכבים לארגון קוד במערכות גדולות.

אחד הצירים החשובים לפיתוח קריירה כמתכנתים הוא סולם הארכיטקטורה. הנה מספר טכניקות שעזרו לי להתקדם בציר זה.

למידה היא חלק חשוב מהעבודה שלנו ולמרות זאת נראה שאנחנו לא ממש טובים בזה. סטודנט ממוצע זוכר מעט מאוד מהחומר ששמע בהרצאה (מה שהופך את השאלה ״המורה, זה יהיה במבחן?״ לכל כך מפורסמת). לאחרונה התחלתי לחשוב על רעיונות לשפר את האפקטיביות של תהליך הלמידה ואני מרכז רעיונות אלו לפרויקט שנקרא ״8 שעות בשבוע״. אשמח לשמוע מה דעתכם.

קרה לכם שישבתם בשעור ו-5 דקות אחרי שהסתיים לא הצלחתם להזכר בדבר אחד שנלמד בו? מה לגבי יום או שבוע אחרי? או אולי עדיף לשאול: האם אתם יכולים להסביר או לחזור על דברים ששמעתם בהרצאה בשבוע שעבר?

בתור ילד אחד הנושאים שלמדתי בבית הספר היה חשיבה יצירתית. הביאו אלינו מורים ממכון שנקרא ברנקו-וייס ללמד אותנו איך לפתור בעיות בצורה יצירתית יותר. לדעתי זה לא עבד ובאיחור של 20 שנה נראה לי שהגיע הזמן לספר למה.

הבעיה עם תקרת הזכוכית היא השקיפות שלה: מתכנתים מוצלחים לא מעלים בדעתם שהעדר תואר אקדמי יכול לעכב את ההתפתחות המקצועית שלהם. בעוד שתואר אקדמי אינו הדרך הטובה ביותר להכנס לשוק העבודה, בשלב מסוים כשאתם כבר בשוק תואר הוא מקפצה הכרחית להמשך ההתקדמות שלכם מהסיבות הבאות: