טיפים קצרים וחדשות למתכנתים
כבר שלוש שנים שאני מפתח קורסים דיגיטליים ועוזר לחברים בפיתוח קורסים שלהם. את הקורס הראשון כתבתי בלי לדעת דבר על מכירת מוצרים דיגיטליים, על הדרכה אונליין או על העולם המופלא של הקלטות והפרטים הטכניים סביבו. מיותר לציין שהספקתי לעשות כמעט כל טעות שאתם יכולים לדמיין. בכל מקרה אלה לדעתי ארבע הטעויות הכי גדולות שעשיתי. כותב אותן כאן כדי שאתם לא תצטרכו.
קצב התפתחות הטכנולוגיה שמתכנתים נדרשים להכיר הוא בלתי נתפס, וכתוצאה מכך אנחנו כל הזמן מתלבטים מה כדאי ללמוד או במה כדאי להתעמק. ברור שאי אפשר לדעת הכל אבל הנה כולם מסביבי מדברים על X אז איך לא אלמד את זה? אבל השאלה הזאת בעצם הרבה יותר מורכבת, וצרכים שונים מביאים לתשובות שונות. אלה כמה דרכים שאני מבין את השאלה והתשובות שלהן.
לימוד הוא תמיד תהליך עצמי. זה תהליך שאתה עובר שמשנה אותך באופן מסוים. קודם לא ידעת לתכנת בפייתון ועכשיו אתה יודע. קודם לא ידעת לנהוג במשאית ועכשיו אתה יודע. המורה זה מי שמייצר את התנאים בהם מתרחשת למידה. עבור מיומנויות מעשיות אלה 3 דברים שמורים טובים יודעים לעשות.
השבוע לימדתי את הבן שלי לרכב על אופניים. זה היה מעייף, ספורטיבי ובעיקר מעניין. שתי הבעיות העיקריות שלו בלמידה בכלל לא היו קשורות ליכולת רכיבה. הן קיימות גם כשמבוגרים מנסים ללמוד, ואני מזהה אותן גם אצלי וגם אצל תלמידים שלי. מודעות אליהן תעזור גם לכם ללמוד טוב יותר.
אז הלכנו לראות את המטס השבוע. רוב המטוסים נראו לי אותו הדבר, אבל כמה משפטים שהורים זרקו לילדים שלהם דווקא כן גרמו לי לחשוב ולהבין שלא כל כך קל לגדל ילדים טייסים. אלה השניים שאני זוכר.
בינואר אישרה הממשלה תוכנית לרפורמה בהייטק: השקעה של מאות מיליונים בהכשרה וייבוא מאות מתכנתים בשנה. כתבה שפורסמה היום בדה-מרקר מזכירה שהבעיה (והפתרון) כנראה מורכבים בהרבה.
כמתכנתים אנחנו שומעים כל הזמן על טכנולוגיות חדשות. את חלקן קל מאוד ללמוד ולהבין, אבל יש גם לא מעט שנראות ממש מייאשות ממבט ראשון. זה לא אומר שצריך לברוח, אבל כן חשוב להבין מאיפה הקושי נובע.
הוזמנתי להעביר בקרוב סדנא בפיתוח קוד מאובטח. אני מעביר סדנאות כאלה מפעם לפעם ובדרך כלל עיקר הסדנא הוא הדגמות של בעיות אבטחה בתוכנות ואיך אפשר היה להימנע מהן. התחלתי לחשוב על כיוון אחר אז משתף כאן ואשמח לשמוע גם דעות שלכם.
חבר שיתף השבוע מאמר מעניין של דני גוטווין בפייסבוק בו חיבר הכותב את תופעת אלאור אזריה לפערים חברתיים וחינוכיים בארץ. על הדרך העלה גוטווין את ההנחה שהחינוך החצי-פרטי שיש בארץ והאפשרות של בתי ספר לגבות תשלומי הורים מהווים גורם מרכזי לפערים בחינוך. ההצעה הפרקטית שלו היתה לבטל כל בחירה בחינוך ולשלוח את כולם לבתי ספר ציבוריים לפי בחירת המדינה.
חשוב לסתור הנחה זו ובמיוחד להזכיר שלמערכת החינוך הציבורית חלק מרכזי בבעיית הפערים. במצב העניינים היום, החינוך הציבורי הוא אחד המנגנונים שמקבעים מעמד חברתי ומונעים מוביליות חברתית. בואו נראה כיצד.