כשהתקן עובד לרעתך
בגירסאות ישנות של הספריה הסטנדרטית של דינו היה מודול בשם read_lines שאפשר לכתוב קוד כזה:
import { readLines } from "https://deno.land/std@0.221.0/io/read_lines.ts";
import * as path from "https://deno.land/std@0.221.0/path/mod.ts";
const filename = path.join(Deno.cwd(), "std/io/README.md");
let fileReader = await Deno.open(filename);
for await (let line of readLines(fileReader)) {
console.log(line);
}
מה שחשוב זה הלולאה בסוף שקוראת קובץ שורה אחר שורה ומאפשרת לטפל בכל שורה בנפרד.
המודול מגיע היום עם אזהרת Deprecation. בשביל תאימות לתקן של Web Streams API החברים בדינו החליטו לוותר עליו ולהמליץ לעבוד עם Web Streams, שכרגע לא כולל את הפונקציונאליות הזאת.
ועכשיו השאלה - האם לשתף פעולה עם הקידמה ולכתוב לבד מנגנון שובר שורות, להישאר עם המנגנון ה Deprecated או בכלל להשתמש במודול readline של node, שגם נטען בקלות מתוכנית דינו?
אני מודה שאין לי תשובה. הנטיה שלי היא להישאר עם readline של node ובאופן כללי להשתמש בספריה הסטנדרטית של node גם בעבודה עם דינו, בגלל שהספריה הסטנדרטית של דינו עדיין לא נראית מספיק יציבה.
נ.ב. ככה זה נראה כשקוראים קובץ שורה אחרי שורה עם ה Web Streams API:
const file = await Deno.open("a.js", { read: true });
const readableStream = file.readable.pipeThrough(new TextDecoderStream()).pipeThrough(new TransformStream({
transform: (chunk, controller) => {
const lines = chunk.split("\n");
for (const line of lines) {
if (line) {
controller.enqueue(line);
}
}
},
}));
for await (const line of readableStream) {
console.log(`> ${line}`);
}
וזאת הגירסה עם readline של node:
import readline from 'node:readline';
import fs from 'node:fs';
const myName = "a.js";
const rl = readline.createInterface({
input: fs.createReadStream(myName),
})
let index = 0;
rl.on('line', (line) => {
index += 1;
console.log(`${String(index).padStart(2, '0')} ${line}`);
});
מה דעתכם? איזה גירסה הייתם בוחרים? ולמה?