הבלוג של ינון פרק

המודול ElementTree הוא חלק מהספריה הסטנדרטית של פייתון עוד מאז גירסה 2.5. הוא נחשב קל יותר ויעיל יותר בהשוואה ל xml.dom.minidom. בואו נראה איך להשתמש בו בעזרת שלוש דוגמאות פשוטות.

הי חברים,

כמו שחלקכם ודאי שמתם לב השנה לא קבעתי עדיין תאריכים לוובינרים. האמת היא שבשבועות האחרונים התלבטתי לגבי הפורמט של התכנים שאני רוצה להוסיף לאתר. הוובינרים, שהיו מאוד פופולריים בתקופת הקורונה, התחילו להרגיש מיושנים. מצד אחד באותה שעה של וובינר מאוד אהבתי שכולם באים יחד, שאפשר לשאול שאלות ושאפשר להרחיב את הנושא לפי כיוונים שבאמת מעניינים אתכם. אבל מצד שני מי שניסה ללמוד מההקלטות של אותם וובינרים הרבה פעמים הלך לאיבוד או היה צריך לדלג לקטעים הרלוונטים.

בעיה נוספת שהיתה לי עם הוובינרים היתה אילוצי השעות - בגלל שהזמנתי את כולם לאותה שעה רציתי ליצור מספיק תוכן שיעניין את כולם, וזה לא השאיר מקום לדברים יותר קטנים אבל עדיין שימושיים. אם לדוגמה רציתי להראות בעשר דקות איזה תוסף לעבודה טובה יותר עם git ב VS Code, הייתי צריך להלביש על זה תוכן לשעה שלמה וזה לא תמיד התאים.

הפיתרון שאני הולך לנסות בחודשים הקרובים יהיה הקלטה אסינכרונית של תכני הרחבה, שיהיו קצרים יותר ומדויקים יותר מוובינרים, ויעברו עריכה בדומה לשיעורים בקורסים. המטרה של אותם חיזוקים היא לתת לאנשים שנמצאים לקראת סוף קורס או שכבר סיימו קורס אפשרות להרחיב את הידע על אותו נושא שכבר מכירים. אני מתכנן להתחיל עם חיזוק אחד בשבוע ומקווה להעלות ל 2-3 ככל שאתקדם בבניית התשתיות מסביב.

בשלב ראשון שיעורים אלה יהיו סגורים למנויים בלבד כמו הקורסים. אני מקווה ככל שהכמות תגדל להקליט בעתיד גם שיעורים פתוחים, וכשזה יקרה הם יופיעו רגיל גם פה וגם ביוטיוב.

בינתיים מוזמנים לבדוק את שיעור ההרחבה הראשון שכבר עלה בנושא git ואיך לבטל מיזוג של Pull Request. השיעור הוא בעצם הרחבה של פוסט שכתבתי על אותו נושא, והוידאו כולל את כל הצעדים בפוסט עם הסבר מפורט על כל אחד והרחבה על הסכנה בביצוע revert ל merge ישן. אם אתם מנויים ועובדים ב git אני בטוח שהוא יעזור לכם.

אם יש לכם נושאים קטנים נוספים שהייתם רוצים ללמוד עליהם בהרחבה, מכל אחד מהעולמות שנלמדים פה באתר, אשמח לשמוע ולנסות להוסיף. פשוט תשאירו הודעה או שלחו מייל.

ספריית Tailwind CSS מציעה פריימוורק מאוד פשוט לכתיבת CSS בלי לכתוב CSS בכלל. הרעיון הוא שבמקום לכתוב מאפיין CSS אנחנו מוסיפים קלאס מיוחד לאלמנט, ולמעשה לכל מאפיין ולכל ערך יש קלאס שמתאים לו. הכח של טיילווינד הוא שקבצי ה CSS מיוצרים דינמית לפי הקלאסים שרשמתם כך שהכל מסתדר וה CSS לא כולל דברים מיותרים.

והכח של טיילווינד ביישומי ריאקט הוא שזה פשוט פיתרון הרבה יותר קל והרבה יותר טוב מכתיבת Inline Styles.

בואו נראה איך זה עובד ואיך לשלב את טיילווינד ביישום שלכם.

אחת הבעיות שאני מוצא יותר מדי במערכות היא האתגר של שימוש חוזר בקוד, וזה הולך ככה - מצד אחד אנחנו רוצים לכתוב קוד שאפשר יהיה להשתמש בו שוב ושוב, אבל מצד שני אנחנו (כרגע) עסוקים מדי בשביל לעשות את העבודה הקשה של לכתוב קוד לשימוש חוזר. התוצאה היא קוד שנראה כמו קוד שמתאים לשימוש חוזר, אבל כשאתה בא להשתמש בו בעוד מקום אתה מגלה שיש יותר מדי תלויות. במקרה הטוב תפסת את זה בזמן וכתבת הכל מחדש, במקרה הרע תפסת את זה מאוחר מדי ואתה תקוע בבוץ מנסה לארגן מחדש את הקוד "לשימוש חוזר" וצריך לפתור עכשיו באגים בשני פיצ'רים במקום רק בפיצ'ר החדש שאתה בונה.

דוגמה? בשמחה. קחו קוד פייתון שעושה יותר מדי עבודה על משפט:

import re

text = "one two three I want to see three four five I am alive"

# delete all spaces in sentences
text = re.sub(r'\s+', '', text)

# replace each letter by its ordinal value
text = [ord(c) for c in text]

# leave only values that are larger than what came before
new_text = [text[0]]
for value in text:
    if value > new_text[-1]:
        new_text.append(value)

text = new_text

print(sum(text))

לקוד יש שלושה חלקים שבנויים לעבוד אחד אחרי השני עם הערה שמתארת מה עושה כל חלק. לא בטוח שכולם נכונים אבל לפחות הקוד סגור כולו באותו מקום, ואף אחד לא יחלום להשתמש בו בעוד מקום במערכת. במקרה הגרוע יצטרכו לקרוא את הקוד וממש להעתיק את השורות שעושות עבודה דומה.

גירסה מסוכנת יותר של הקוד הזה עשויה להיראות כך:

import re

def main():
    text = "one two three I want to see three four five I am alive"
    text = delete_all_spaces(text)
    text = change_to_ord_values(text)
    text = change_to_increasing(text)
    print_result(text)


def delete_all_spaces(text):
    # delete all spaces in sentences
    text = re.sub(r'\s+', '', text)
    return text

def change_to_ord_values(text):
    # replace each letter by its ordinal value
    text = [ord(c) for c in text]
    return text

def change_to_increasing(text):
    # leave only values that are larger than what came before
    new_text = [text[0]]
    for value in text:
        if value > new_text[-1]:
            new_text.append(value)

    text = new_text
    return text

def print_result(text):
    print(sum(text))


main()

איזה יופי נכון? הכל מסודר עכשיו בפונקציות, כל פונקציה מקבלת את הקלט שלה ומחזירה פלט והתוכנית מחזירה את אותה תוצאה. עכשיו אם נרצה להשתמש רק בחלק מהקוד למקום אחר נוכל - נכון?

רוב הסיכויים שלא.

הפונקציות לא מספיק גנריות בשביל שיהיו יעילות במקום אחר, כתבתי אותן פשוט בגלל שזה מה שהיה לי מול העיניים והחלוקה שרירותית לגמרי. הרבה יותר סביר שמישהו ינסה להשתמש באחת מהן, יבין שאין לו בדיוק קלט מהסוג שהפונקציה צריכה ואז ייתקע בארגון מחדש של הקוד.

אז כן אם יש לכם זמן לכתוב קוד גנרי, בארכיטקטורה נכונה שקל להשתמש בו בעוד מקומות ואתם יודעים לתאר מקומות נוספים במערכת שיצטרכו אותו - לכו על זה וכתבו את הקוד הגנרי. אבל שווה להיזהר מקוד שרק נראה גנרי, ושיישבר בשניה שננסה לשלב אותו בעוד מקום.

שתי הודעות משמחות להיום - קודם כל למדתי איך עובדים עם PDF-ים ב Ruby, ודבר שני הוספתי לאתר מנגנון שמאפשר לכם להוריד תעודה אחרי שסיימתם קורס. ועכשיו הפרטים.

בכל החברות אוהבים לקרוא למחלקת תוכנה R&D, קיצור של מחקר ופיתוח. הם רק שכחו להגיד לנו ששני הדברים האלה שונים ודורשים התנהלות שונה:

פיתוח זה החלק שאנחנו כותבים פיצ'רים ומתקנים באגים. הצלחה בפיתוח מגיעה כשכותבים קוד יפה, יציב ומתועד. כשהבאגים באמת מסתדרים וכשהמערכת בסוף יום עבודה נראית יותר טוב ממה שהיתה כשהתחלת.

מחקר זה החלק שאנחנו לומדים ומגלים שיטות עבודה חדשות. מחקר יכול להיכשל. מחקר הוא לא לינארי ולא מדיד. מחקר זה מה שקורה כשיושבים שלושה ימים להרים POC רק בשביל לגלות שמשהו מאוד בסיסי בהתחלה היה שגוי וצריך למחוק את הכל. בסוף המחקר המערכת תהיה באותו מצב או אפילו גרוע יותר. מה שהשתפר זה הידע שלך.

פיתוח נותן הרגשה טובה יותר. מחקר הוא הדרך היחידה קדימה. אל תוותרו על אף אחד מהם.

המוכרת בחנות הירקות בברצלונה הסתכלה עליי כאילו נחתתי מאיזה כוכב אחר - Cucmber? Que es eso? היא שאלה, והיה ברור לאן הגעתי. למרות שכל שלט, כל הודעה, כל מכונת כרטיסים וכל היבט אחר של החיים בעיר מתנהל ב-3 שפות (אנגלית, קטלאנית וספרדית), החוליה החלשה היא האנשים שכמו בכל מקום אוהבים את אזור הנוחות שלהם.

ולמה שיתאמצו? הרי גם פה בארץ אנחנו פוגשים את הערבית בכל שלט רחוב, על כל אוטובוס ובכל הודעה רשמית, ובכל זאת מי שלא מדבר מהבית לא טורח ללמוד.

אבל הפוסט הזה אינו על שפות או על ירקות, אלא על הזדמנויות.

על ההזדמנות ללמוד אנגלית, שנמצאת בכל מקום סביבך אבל נראית בלתי ניתנת להשגה. על ההזדמנות ללמוד שפת תכנות חדשה או טכניקה חדשה אפילו בפרויקט הנוכחי שלך, למשל על ידי שילוב git או טכנולוגיות ענן, שפשוט לא נראית פרקטית ממיליון סיבות. עד שיום אחד מחליטים לנצל אותה, ומגלים שאותו חלום הקיף אותנו כל הזמן.

זה ייקח רק דקה? באמת?

כולל כתיבת הבדיקה? כולל כתיבת התיעוד לפיצ'ר? כולל הרצת הבדיקות הישנות ותיקון או מחיקה של בדיקות לא רלוונטיות? כולל ניסוח הודעת קומיט טובה? כולל דחיפה לשרת והתמודדות עם קונפליקטים?

תיקונים מהירים ששוברים 50 דברים אחרים לא מוסיפים נקודות לאף אחד. עדיף לקחת אוויר ולכתוב את התיקון בצורה נכונה. החצי שעה שאולי חסכת עכשיו תעלה הרבה יותר בעוד חודשיים.

אז בריאקט עובדים על תיעוד חדש ואחת הדוגמאות שם תפסה את העין של סבסטיאן קרלוס וזכתה לכינוי "התבנית המכוערת ביותר בריאקט". זה הקוד:

function CountLabel({ count }) {
  const [prevCount, setPrevCount] = useState(count);
  const [trend, setTrend] = useState(null);
  if (prevCount !== count) {
    setPrevCount(count);
    setTrend(count > prevCount ? 'increasing' : 'decreasing');
  }
  return (
    <>
      <h1>{count}</h1>
      {trend && <p>The count is {trend}</p>}
    </>
  );
}

הרעיון הוא שהקומפוננטה CountLabel מקבלת את הערך של count מבחוץ וצריכה להציג מגמה - האם הערך הנוכחי גדול או קטן מהערך הקודם. בשביל זה היא שומרת את הערך הקודם ב State ואז אנחנו תקועים וצריכים לעדכן את הסטייט בתוך הקוד הראשי של פונקציית CountLabel. גם בתיעוד של ריאקט מודים שזו לא אופציה טובה, אבל שבמצבים מסוימים היא הדרך היחידה לפתור בעיה.

הקונטקסט לסיפור הזה הוא שעד עכשיו ההמלצה היתה להשתמש ב useEffect כדי לעדכן משתנה סטייט בעקבות שינוי של prop, ועכשיו הם ממליצים לוותר על ה useEffect ולעדכן את הערך ישירות בפונקציה הראשית. האמת היא ששתי האופציות לא טובות, ושתיהן מהוות בסך הכל מעקף עבור ארכיטקטורה גרועה.

פיתרון נכון לשמירת מגמה יהיה לשמור את המגמה יחד עם הסטייט המקורי - כלומר מי שמחזיק את count ואחראי על עדכון שלו הוא גם זה שצריך לשמור את המגמה. שמירת זיכרון של הערך הקודם היא תכונה של הסטייט, בדיוק כמו שמירה של משתנה הסטייט ב Local Storage או כל מניפולציה אחרת על הערך. וכך פיתרון עם Custom Hook הולך להיות הרבה יותר פשוט ויותר נכון מההצעה של סטייט נוסף בקומפוננטת ילד. זה נראה ככה:

import { useState } from "react";

function useTrendedState(initialValue) {
  const [value, setValue] = useState(initialValue);
  const [prevValue, setPrevValue] = useState(initialValue);

  function setter(...args) {
    setPrevValue(value);
    return setValue(...args);
  }

  return [value, setter, prevValue];
}

function CountLabel({ count, prevCount }) {
  let trend;
  if (count < prevCount) {
    trend = "Decreasing";
  } else if (count > prevCount) {
    trend = "Increasing";
  } else {
    trend = "Stable";
  }

  return (
    <>
      <h1>{count}</h1>
      {trend && <p>The count is {trend}</p>}
    </>
  );
}

export default function App() {
  const [count, setCount, prevCount] = useTrendedState(0);
  return (
    <>
      <button onClick={() => setCount(count + 1)}>Increment</button>
      <button onClick={() => setCount(count - 1)}>Decrement</button>
      <CountLabel count={count} prevCount={prevCount} />
    </>
  );
}

על הדרך הרווחנו קוד מפורש שמטפל במצב ש count לא השתנה. נכון שבגלל שזה מספרים ובגלל ש useState ממילא לא עושה כלום כשהוא נקרא עם הערך שכבר קיים שם המצב הזה לא אפשרי בקוד הנוכחי, אבל במצבים יותר מורכבים בהחלט אפשר לדמיין משמעות שונה לזהות שכן היתה מייצרת באג בהצעה שבתיעוד (למשל בעבודה עם מערכים או אוביקטים).

כן פתחי מילוט זה חשוב, וכן טוב שיש אותם בפריימוורק, אבל אם כבר בוחרים לתעד פתח מילוט כזה עדיף לבחור דוגמה שבאמת דורשת אותו. ולא, אני לא יכול לחשוב על כזאת דוגמה.

בלימוד נושא חדש, פרסים יכולים להיות דרך קלה להגביר מוטיבציה בנקודות מפתח. לדוגמה-

1. אחרי שאצליח להתמיד שלושה חודשים בספורט אני קונה נעלי ריצה חדשות.

2. כשאסיים לכתוב את האפליקציה הראשונה שלי, אני קונה לעצמי אייפון חדש.

3. כשאסיים להקים מערכת בדיקות אוטומטיות לאתר, אני קונה לעצמי כרטיסים לכנס מקצועי בנושא בדיקות.

הדבר החשוב בשימוש בפרסים הוא לבחור פרסים שיגבירו אצלכם את המוטיבציה ללמוד ויהיו קשורים למיומנות שאתם מנסים לשפר. כך תהיו בטוחים שאחרי הפרס תוכלו להמשיך בתהליך ואף להגביר את הקצב.