הבלוג של ינון פרק

לא מזמן חבר הראה לי את הטריק הבא מסטאק אוברפלו כדי לייצר Directive ב Vue שמדמה את v-if ועושה אותו קצת יותר מתוחכם: https://stackoverflow.com/questions/43003976/a-custom-directive-similar-to-v-if-in-vuejs

זה הקוד המעניין מתוך השאלה שם:

Vue.directive('permission', (el, binding, vnode) => {
  if (!isUserGranted(binding.value)) {
    // replace HTMLElement with comment node
    const comment = document.createComment(' ');
    Object.defineProperty(comment, 'setAttribute', {
      value: () => undefined,
    });
    vnode.elm = comment;
    vnode.text = ' ';
    vnode.isComment = true;
    vnode.context = undefined;
    vnode.tag = undefined;
    vnode.data.directives = undefined;

    if (vnode.componentInstance) {
      vnode.componentInstance.$el = comment;
    }

    if (el.parentNode) {
      el.parentNode.replaceChild(comment, el);
    }
  }
});

הייתי צריך לקרוא את זה כמה פעמים בשביל להאמין, לא ידעתי שזה אפשרי. לא ידעתי שמותר לשנות את ה vnode מתוך Directive. נו אז הלכתי לתיעוד של Vue לראות מי צודק ומצאתי את המשפט שזכרתי ממנו:

Apart from el, you should treat these arguments as read-only and never modify them. If you need to share information across hooks, it is recommended to do so through element’s dataset.

עכשיו - מי צודק? התיעוד או Stack Overflow? ואם מישהו נתקל בתשובה בסטאק אוברפלו בלי שהכיר קודם את התיעוד?

אז האמת שזאת דוגמה נחמדה וממש לא היחידה בה תיעוד של ספריה מספר משהו אחד ובפועל אפשר לעשות דברים אחרים ואפילו את ההיפך. זה לא אומר שהתיעוד טועה או מרמה אתכם. התיעוד מסביר איך כותבי הספריה התכוונו שנשתמש בפיצ'ר מסוים, ודרך הבנת הכוונות שלהם איך כדאי לנו לכתוב קוד כדי שהוא יעבוד בביצועים טובים וימשיך לעבוד גם בגירסאות טובות של הספריה. בעולם הקוד הפתוח המשפט הנכון הוא לא "שברת, שילמת" אלא "שברת - אתה זוכה לשמור את החלקים", כלומר אם תבחר שלא להקשיב לתיעוד יכול להיות שהקוד שלך יעבוד אבל גם יכול להיות שהוא יפסיק לעבוד מתישהו (או רק במקרים מסוימים) בלי הודעה מוקדמת ובלי שיהיה לך את מי לשאול.

במקרה של הקוד שלנו החבר רצה להפעיל טריק דומה על Vue 3, אבל כצפוי העתקה פשוטה של הקוד לא ממש עבדה ובסופו של דבר נדרש קצת Refactoring כדי לפתור את הבעיה באמצעים אחרים. אגב אם יש מומחי Vue בין הקוראים שיודעים איך לתרגם את הקטע הזה ל Vue3 אני יודע לפחות על חבר אחד שמאוד ישמח לשמוע. תרגישו חופשי להציע רעיונות בתגובות.

יום אחד המערכת שאתם בונים תהפוך לפופולרית ויהיו לכם המון משתמשים משלמים שגם ימליצו לחברים שלהם על המערכת הנפלאה שכתבתם. כשזה יקרה האני העתידי שלכם מאוד יודה לכם אם יחד עם אותם משתמשים גם תבנו את התשתית המתאימה לעזור להם ובפרט את חמשת הפיצ'רים החשובים הבאים:

שתי טעויות נפוצות שאנחנו עושים עם הצעות נכנסות (הצעות עבודה, הצעות לפרויקטים):

1. מתיחסים להצעה בודדת כאילו היא היחידה - וכך מוכנים להתפשר על העקרונות שלנו מהפחד שלא תהיה הזדמנות נוספת.

2. מתיחסים לעשר הצעות כאילו מדובר באינסוף - וכך מתחילים לזלזל בלקוחות ולהתנהג כמו פרימדונה, מתוך מחשבה שממילא תמיד תבוא הצעה נוספת.

הדרך הנכונה פשוטה לכתיבה אך מסובכת ליישום: יש להסתכל על כל הצעה כאילו היא האחרונה ולתת את היחס הטוב ביותר האפשרי למציע, במקביל יש לזהות מה גרם להצעה הזאת להיכנס ולייצר "עוד מאותו דבר" כדי שהצעות טובות ימשיכו לזרום. לא להיכנע לפחד ולא לשאננות, אלא ללכת קדימה בצורה מחושבת, לזהות תבניות שמביאות יותר הצעות והצעות טובות יותר וליישם אותן ולהמשיך כל הזמן לעבוד קשה.

חברות רבות נמצאות כבר או שוקלות תהליך של מעבר מפיתוח מערכת קלאסי בגישת המונולית לפיתוח בגישת Micro Services. למרות שהמונח Micro Services אינו חדש, אני חושב שהכלים הטכנולוגיים לפיתוח בגישה זו יחד עם עולם הידע שכבר נצבר בתעשיה מאוד התפתחו בשנה-שנתיים האחרונות והיום כמעט כל אחד יכול להרים מערכת בגישה זו אם רק מכירים את אותן טכניקות ואותם כלים. בפוסט זה נדבר על הדרך שאפשר לעשות במעבר ממונולית למיקרו סרביסס.

הי ינון, אנחנו מחפשים קורס Docker למתכנתים פה. הרבה חבר'ה עוזבים כי מרגישים שהמערכת שלנו מיושנת ולא נותנת להם כלים טובים להמשך. אנחנו עובדים על קוד PHP שנכתב במקור לפני 15 שנה ואין מצב להיכנס ל Refactoring בעתיד הנראה לעין אז אני די מבין אותם. בכל מקרה חשבנו לפנק אותם בקורס על איזה טכנולוגיה מודרנית שירגישו בעניינים. אפשר לשלב גם AWS, קוברנטס וכל מה שהולך היום. אם אפשר אחרי הקורס להמשיך לסידרת הרצאות העשרה על כל מיני Buzzwords זה יהיה מעולה. יש לך משהו כזה?

הי ינון, יש לנו מערכת PHP ישנה שכרגע אנשים די סובלים מהמשך תחזוקה שלה, ולאחרונה איבדנו כמה מהמתכנתים הטובים שלנו כי הרגישו שהמערכת גוררת אותם אחורה. אנחנו רוצים לעמוד חזרה על הרגליים ולתת פייט למתחרים שלנו ולכן החלטנו להתחיל שידרוג (איטי) לטכנולוגיית ענן בגישת Micro Services. אנחנו רוצים להתחיל להוציא התנהגות ומידע מהמערכת הקיימת ולממש אותם בתור Service ב Node.JS או Go, ומחפשים קורס שיעזור לנו עם המעבר. דוקר חייב להיות שם וגם הבנה טובה של ארכיטקטורת Micro Services. אם אפשר לקבל גם ליווי מקצועי אחרי הקורס בבניית הסרביסים הראשונים שלנו זה יהיה מעולה.

הרבה יותר מבחירת הנושאים, ה"בשביל מה זה" הוא שקובע איזה קורס תקבלו. ואם אתם לא מרוצים מסיפור הרקע זה הדבר שכדאי לתקן לפני הכל.

אם יש משפט אחד שמסכם את כל מה שאני יודע על פרילאנס זו הקריאה בכותרת: "מצאו לקוחות טובים יותר". אסביר עם דוגמה פשוטה-

ביום רגיל כשאני צריך תספורת אני ארד להסתפר פה מתחת לבית.

אם יש אירוע מיוחד אולי אסע להסתפר במקום המפורסם במרכז העיר או אפילו בעיר אחרת.

ואם יש אירוע של פעם בחיים אולי אולי אזמין הביתה ספר צמרת כדי להיראות הכי טוב שאפשר.

קל לראות את ההבדלים בציפיות, במחיר ובתוצאות. ספר שצריך לבוא אליך הביתה לתספורת לפני החתונה ייקח מחיר אחר לגמרי מהספר במספרה השכונתית. אבל זה לא רק הכסף - בגלל שהציפיה שלך גבוהה יותר, ובגלל שהאירוע חשוב יותר, גם הספר צריך לעשות עבודה הרבה יותר טובה כדי "להצליח". לקוח שדורש יותר יתאמץ לדחוף את הפרילאנסר לעבודה טובה יותר.

ובכל זאת אנחנו בתור פרילאנסרים מתעלמים מהמציאות הפשוטה הזאת בתקווה שהיא פשוט תיעלם. בתקווה שישלמו לנו לפי איכות העבודה שלנו או כמה שנות ניסיון יש לנו, בתקווה שחוקי הכלכלה לא חלים עלינו.

הדרך למצוא לקוחות טובים יותר היא להיות שם כשאותם לקוחות מחפשים, להיות הבן אדם שהלקוחות הטובים שלנו ירצו לצלצל דווקא אליו. ואני בספק אם עוד לקוח במספרה השכונתית שלך יקדם אותך לשם.

לפני כמה ימים הראיתי כאן איך לכתוב לוגים של שרת Node.JS באמצעות Winston. מה שלא סיפרתי לכם זה שלוינסטון יש המון הרחבות שמאפשרות לו לכתוב את הלוגים לאינסוף יעדים.

בפרויקט שהקמתי לא מזמן רציתי להוציא את הלוגים של וינסטון לשרת לוגים מרוחק שהריץ syslog. בתמימותי כתבתי את הקוד הבא כדי לאתחל אוביקט logger:

const winston = require('winston');
require('winston-syslog').Syslog;


// creates a new Winston Logger
const logger = winston.createLogger({
  level: 'debug',
  format: winston.format.combine(
    winston.format.timestamp(),
    winston.format.printf(({ level, message, timestamp }) => (
      `${timestamp} ${level}: ${message}`
    )),
  ),
  transports: [
    new winston.transports.Syslog({
      host: process.env.SYSLOG_NG_HOST,
      app_name: process.env.SYSLOG_NG_APPNAME,
    }),
  ],
});

logger.stream = {
  write(message, _encoding) {
    logger.info(message);
  }
};

module.exports = logger;

הקוד עבד אבל כלל מוקש לא נעים בכלל. נסו למצוא מה היה הבאג ולספר בתגובות.

ב 12 שנים בבית ספר אני לא זוכר אפילו מקצוע אחד בו המורה אמר "ילדים יש לכם שלוש אפשרויות לספר לימוד, ומותר לבחור יותר מאחד". לפעמים קיבלנו מטלה לסכם או ללמוד על איזה נושא ממקור חיצוני, אבל זה היה החריג, המדליק, המיוחד. היום יום של בית הספר מורכב מספר לימוד, מורה שמסביר את החומר ותלמידים שכותבים.

(וממה ששמתי לב מצפיה בתוכנית הלימודים של הבן הגדול שלי, לפחות עד כיתה ג זה עדיין עובד כך).

לא פלא שכשאנחנו מחפשים היום קורס אנחנו מחפשים את "הקורס המקיף על..." ומתפתים לקנות את אחד הקורסים עם הסילבוס האינסופי ביודמי. איפשהו המחשבה אומרת שאם צריך לבחור רק קורס אחד, עדיף לבחור את המקיף ביותר.

אבל האמת שגם לילדים וגם למבוגרים שווה להתרגל לשיטה אחרת: שווה לחפש כמה שיותר מקורות לימוד, כמה שיותר קורסים, כמה שיותר ספרים. שווה להתרגל לעולם פתוח שיש בו מגוון דעות, מגוון פיתרונות ומגוון גישות.

זה לא במקום, זה בנוסף.

וינסטון היא ספריית לוגים ל Node.JS שיודעת לעשות שני דברים מאוד טוב: היא יודעת לשלוח את הלוגים שלכם להרבה סוגים של יעדים, והיא יודעת לפרמט את הלוגים שלכם בכל צורה שתבחרו. החיבור בין שני הדברים הוא קסום כי עם וינסטון אני יכול בקלות לכתוב את הלוגים לקונסול במצב פיתוח ולקובץ במצב ייצור, או גם לקובץ וגם לקונסול, או לשרת לוגים מרוחק בענן, וכל זה באמצעות שינוי קטן בקונפיגורציה. בואו נראה איך להתקין ולהשתמש בספריה.

תיעוד של ספריה או כלי זו דרך מצוינת ללמוד על כל האפשרויות של הספריה, הרי בתיעוד טוב הכל כתוב. אם היה אפשר לקרוא את כל התיעוד ולהטמיע אותו בשיטת העבודה שלנו, הייתי יכול לכתוב קוד שמשתמש בספריה בדיוק בדרך בה התכוונו להשתמש בה. אבל החלום הזה קצת מזכיר את החלום של ללמוד שפה דרך קריאת מילון. כל המילים אולי כתובות שם, אבל אין שום דרך להבין ולהטמיע אותן רק מתוך קריאה. המוח האנושי לא עובד כך.

המוח האנושי עובד בכיוון ההפוך: הוא מחפש בעיות ורק אחרי שיש לו בעיה הוא מחפש בשבילה פיתרונות. אחרי שפיתרון מסוים חוזר מספר פעמים לכמה בעיות שונות אנחנו מתחילים להטמיע אותו ומוכנים להשתמש בו גם בהקשרים חדשים, ולאט לאט מזהים באיזה מצבים צריך ולא צריך להשתמש באותו פיתרון. הבעיה? למצוא את הבעיות זאת עבודה מאוד קשה.

הספריה שבחרתם ללמוד מטפלת בהמון מקרים של המון אנשים שונים. ספריות טובות נבנות לאורך שנים ומטפלות במקרים שנבנו בצורה אורגנית. דיווח אחרי דיווח, בקשת פיצ'ר אחרי בקשת פיצ'ר, ולפעמים גניבה ספרותית מספריות מקבילות. אנשים חכמים מאוד אספו בעיות של אנשים חכמים אחרים והטמיעו את הפיתרונות בתוך הספריה. מי שינסה למצוא לבד את הבעיות ולחפש רק פיתרונות עבורן הולך מהר מאוד להתאכזב: רוב החלקים בתיעוד יישארו בצל, כיוון שלא יהיו לנו בעיות מתאימות שיקחו אותנו אליהם.

הפיתרון לכן הוא לא לקרוא את התיעוד אלא לנהל איתו דיאלוג. מתחילים בתיעוד, קוראים על יכולת או מנגנון בספריה, ואז סוגרים את התיעוד ומנסים לבנות לבד את המצב (הבעיה) שבגללו יכולת זו פותחה. את הבעיה שמישהו העלה שהביאה את כותבי הספריה לכתוב את החלק הזה בה. אחרי שיש לנו כיוון ראשון לבעיה אנחנו מתחילים "לשחק" עם הקוד, ומוצאים עוד בעיות שצריכות את אותו פיתרון (חייבות להיות, כי אף כותב ספריה לא יתאמץ להוסיף קוד בשביל לפתור בעיה שולית של איזה נודניק מהאינטרנט). בסופו של דבר אנחנו רוצים להגיע למצב שאנחנו מסוגלים לדקלם בעיות ומכירים את כל הפיתרונות "הקלאסיים" לבעיות אלה, כלומר הפיתרונות שאנשים השתמשו בהם לפני שאותה יכולת היתה חלק מהספריה. אנחנו רוצים להבין מה הבעיות בכל פיתרון ולמה היה חשוב להכניס פיתרון מובנה לספריה שעכשיו אנחנו לומדים.

חיזרו על זה עם כל דף מהתיעוד ותראו שלא רק שאתם מצליחים לקרוא ולזכור, אחרי כמה שבועות אתם גם מבינים הרבה יותר טוב את הספריה וכל הדברים שהיא יכולה לעשות.