הבלוג של ינון פרק

הבעיה הכי קשה בבניית מערכת היא ההבנה שמשתמשים לא חיים בעולם שלך ואת הבעיות שלהם אתה עדיין לא יכול לדמיין. לכן הטמעת מערכת טלמטריה ביישום היא תמיד רעיון טוב (או לפחות כל עוד יש זמן להסתכל מה באמת קורה למשתמשים ולהקשיב לבעיות שלהם).

את הפוסט היום בנושא אני שמח להקדיש למערכת מספרי החשבוניות החדשה של מס הכנסה. המנגנון אמור להיות סופר פשוט - פעם בשלושה חודשים צריך ללחוץ על כפתור כדי להוכיח שאתה עדיין בחיים, וזה מחבר את מערכת החשבוניות שלך למס הכנסה וכך באופן אוטומטי מערכת החשבוניות מודיעה למס הכנסה כשהוצאת חשבונית, במקום ב 15 לחודש כשתגיש את החשבונית.

המנגנון הזה מאפשר לחברים במס הכנסה לתאם בין החשבוניות שאנשים מוציאים לחשבוניות שאנשים מקבלים, וכך הם יכולים לזהות מהר יותר רמאויות (למשל כשמישהו מקבל חשבונית אבל מוציא החשבונית לא דיווח עליה). לדעתי היה להם יותר קל לייצר שיתוף פעולה עם החברות שכבר קיימות לחשבוניות דיגיטליות, אבל אני בטוח שישבו שם אנשים חכמים שבנו את המנגנון וראו דברים שאני לא רואה.

מה שהם בטוח לא ראו זה שצרכי אבטחת המידע שלהם לא מסתדרים עם נסיעות לחו"ל משתי סיבות:

1. לא ניתן ללחוץ על כפתור החיבור מרשת אינטרנט בחו"ל.

2. אפילו אחרי שמצליחים להתגבר על 1 באמצעות VPN, כפתור החיבור דורש הקלדה של קוד שנשלח דרך סמס, אבל הסמס לא מגיע לחו"ל.

וכך בגלל תזמון גרוע וחוסר תשומת לב שלי לפני הנסיעה לא יכלתי להוציא חשבוניות בשלושה שבועות האחרונים.

לקחים-

1. בתור משתמשים, כשמדובר באתרי ממשלה עדיף לא לבלבל את המערכת וללחוץ על כל הכפתורים שלהם מראש.

2. בתור משתמשים, אם יש אופציה עדיף להשתמש באפליקציית אימות כדי להזדהות בהזדהות כפולה (2FA). אם אין אופציה לפחות ננסה להכניס מספר טלפון נוסף. באתר רשות המסים אפשר להיכנס למסך "הפרטים שלי" ושם לבחור "עריכת פרטי התקשרות" ולבחור "אימייל" בתור אמצעי התקשרות מועדף. בצורה כזאת אתם לא תלויים בהעברת סמסים בשביל להיכנס.

3. בתור בוני מערכות, שימו לב שאם המערכת שלכם כבר מאפשרת ללקוחות להזדהות במספר דרכים וודאו שבמסך הכניסה משתמשים יוכלו לבחור את דרך ההתקשרות שמתאימה להם באותו רגע. בנוסף אם צרכי אבטחת המידע שלכם דורשים שאנשים ישתמשו במערכת רק ממדינה מסוימת או לא מאפשרים למשתמשים לגשת למערכת ממדינות מסוימות כדאי לכתוב את זה בצורה ברורה.

4. בתור מנהלי פרויקט או מעצבי מערכת, שימו לב שלפעמים אתם מתכננים Flow מסוים אבל לאורך הזמן דברים משתנים כי אנשי אבטחת מידע באים עם הדרישות שלהם ומתכנתים לא מצליחים ליישם הכל ועוד אילוצים אחרים. אל תשכחו לוודא שה Flow שנוצר בסוף הדרך מספיק טוב בשביל המוצר שלכם, ותקנו את הבעיות כשאתם מזהים אותן - כולל דרך האזנה למערכות הטלמטריה של היישום.

ראינו איך להפעיל פונקציות סיכום כדי לקבל ערך בודד מתוך אוסף של שורות. הרבה פעמים נרצה להפעיל את הסיכום רק על חלק מהשורות ובשביל זה יש לנו ב SQL את הפקודה GROUP BY.

עד עכשיו השתמשנו בבסיס הנתונים בתור מחסן לטבלאות אקסל - אנחנו כותבים לשם מידע ויכולים למשוך שורות שמעניינות אותנו. בחלק זה נעבור ללמוד על הפונקציות לסיכום מידע ונפעיל אותן על כל השורות או על קבוצות של שורות.

עבודה עם תאריכים היא אחד האתגרים הגדולים של מערכות מחשב. בסיסי נתונים מנסים לעזור לנו בזה ומאפשרים לנו לשמור עמודה מסוג תאריך וגם מספקים מספר פונקציות לחישובים על עמודות תאריכים. שימו לב שבסיסי נתונים לא יודעים להתמודד עם אזורי זמן ולכן הפונקציות שנראה תמיד מקבלות רק תאריך ושעה, וזו תהיה אחריות של מי שמשתמש בבסיס הנתונים "לסדר" את השעונים כשהמערכת צריכה לשמור מידע על שעות באזורי זמן שונים.

ביטויים חשבוניים היו רק ההתחלה ול SQL יש עוד כמה פונקציות שיכולות לעזור לנו בעבודה עם מספרים.

פונקציות ב SQL הן דרך להגדיר חישוב על הערך ששמור בטבלה כדי שנוכל להשתמש בו להצגת הנתונים, לעדכון שלהם או לשליפת שורות מתאימות. ראינו כמה דוגמאות בשיעורים קודמים עם ביטויים חשבוניים. בחלק זה של הקורס נראה את הפונקציות שקשורות לסוגי נתונים נוספים - מחרוזות, מספרים ותאריכים.

פקודות select ו update יכולות להסתיים ב where כדי לדייק את השורות עליהן עובדים. ראינו בשיעורים קודמים איך להשתמש ב where כדי למצוא שורות עם ערך ששווה לערך קבוע מסוים או שורות עם ערכי NULL. בשיעור זה נראה עוד כמה אפשרויות לשימוש במשפטי where.

הערך המיוחד NULL מייצג ב SQL מצב בו אנחנו לא יודעים מה הערך בעמודה או שערך בעמודה לא קיים. בשיעור זה אראה מספר דגשים לעבודה איתו.

הנה עוד כמה יכולות של פקודת SELECT שיעזרו לנו בכתיבת שאילתות.